אוסף סיפורים קצרים נהדר של צ'כוב.
הם נעים בין יצירות סאטיריות פשוטות וקצרצרות (למשל רשימת תלונות מפוברקת במחברת של תחנת רכבת, או "מה תמצא ברומנים בימינו" שמכיל רשימה פרודית של מוטיבים שכיחים בספרות רוסית של התקופה) לבין יצירות סאטירה יותר מורכבות, לבין קומדיה עצובה ולבסוף דרמה של ממש, עם קורטוב הומור מריר.

ישנו הביטוי המעצבן הזה, "המצב האנושי", שאתם תקראו הרבה בביקורות על יצירות גדולות. למרבה הצער, לאדם חסר כישרון ספרותי כמוני, "המצב האנושי" זה הדבר הכי עמוק שאני יכול להגיד על קובץ הסיפורים הנפלא הזה. הוא פשוט מתאר את "המצב האנושי" באופן כל כך מדויק, נוגע ללב ומצחיק, כפי שהוא בעיניי. כולנו ליצנים עצובים, צ'כוב מראה אותנו בלי הפילטרים שמסתירים את זה.
אני בתקופה של דיכאון יחסי, והספר הזה העניק לי חוויות של הזדהות עמוקה עם הדמויות הבודדות, המושפלות, שמשתוקקות לאיזה אידאל שהן לא באמת יודעות מה הוא ונעצרות על ידי הנסיבות ועוד דברים "אפורים" במציאות מלהגיע לשם.

אין ספק בכלל שאני הולך לקרוא הרבה צ'כוב בעתיד הנראה לעין. אם אלו היצירות הפחות "נחשבות" שלו, אני לא מסוגל לתאר לעצמי אפילו איזו הנאה תהיה לי ממה שנחשב ליצירות המופת..

אוסף של סיפורים קצרים ומצחיקים (לעתים צחקתי בקול רם).
הסיפורים מתרחשים ברוסיה הצארית, ולכן אדם שלא נולד או הכיר את המקום ואת התקופה יתקשה להתחבר לסיפורים ולהומור המצוי בהם.
הסופר משתמש בהמון הומור ציני שיתכן ולא כולם יבינו ויתחברו אליו, אך מי שמסוגל יהנה מסיפורים נחמדים אלו.

ספר המכיל קובץ סיפורים קצרים ומוקדמים של צ'כוב. יש בספר המון מן הסטירה וההומור לצד עצב, תבוסה ומושפלות. יש ריח אנטישמי שמלווה לא מעט סיפורים שהבולט ביותר בניהם 'יוון מצולות', אם כי מכל הסיפורים הוא הטוב ביותר. יש משהוא אינטימי בכתיבתו של צ'כוב, משהו המזכיר מוסיקה קאמרית, ובאותה מידה של אינטמיות היא יכולה להפוך לסוערת ומטלטלת. היו חלקים בהם נפלט צחוקי בקול רם מן הסיטואציות המגוחכות אליהן נקלעו גיבוריו, ובכיף הייתי מצטט לכם מן הכתוב אם המוציא לאור לא היה אוסר זאת עלי במפורש. אם עדיין לא יצא לכם להחשף לסיפורת של צ'כוב, אני ממליץ להתחיל בספר בשם 'דו-קרב' אשר מורכב מנובלה וסיפורים קצרים, גם כן מתקופת כתיבתו המוקדמת, אבל מוצלחים יותר לפחות מן הזווית ההגותית שמאפיינת את הסופר. למי מכם המעוניין, גם על 'דו קרב' כתבתי ביקורת נפרדת אז אתם מוזמנים לקוראה.

הסיפורים בקובץ זה הם בעיקרם סאטירה ביקורתית על רוסיה הצארית. מעין קובץ של בדיחות ארוכות. הבעיה היא שמי שלא מכיר את התקופה והחברה על קרביה, ספק רב אם יבין לאן מכוונים החיצים.

אותי זה לא הצחיק ולא העציב. או שלא הבנתי.