אני קוראת הרבה. וכשאתה קורא הרבה, רף הציפיות שלך גדל, קשה "לספק" אותך.
לא כל דבר מספיק מעניין או מלהיב. באם נוסיף לזה שלכל ספר זמן ועיתוי, ואתה לא בדיוק בתקופת קריאה...
מגיעים לזה שקשה מאד למצא ספר שיכבוש.
בנסיון לרענן את רשימת הקריאה, למצא משהו כמוהו לא היה, משהו שיפתיע, יכבוש,יחדש, הגעתי לאתר, להמלצה על הספר.
לפי התקציר מאחור, נראה כי מדובר על משהו אחר.
החלטתי לנסות.
יאמר לזכותו של הספר שאכן קראתיו עד סופו (די בלעתיו, הייתי אומרת,אחרי תקופת דשדוש וזפזוף בין דפי ספרים
אותם לא הצלחתי לסיים). הספר כתוב בצורה משכנעת עד כי הנך תוהה באם הסופר כותב/מתבסס על משהו אמיתי שקרה.
יש תחושה שהסופר יודע על מה מדבר, יש לו ידע מקצועי בנושא. זה מה שמחפה על בעיות התוכן והעלילה.
לדעתי, מיותר להשוותו "לבעל הזבוב", כי הוא לא "בעל הזבוב", אלא ספר בפני עצמו וכך יש לשפטו.
ללא ספק כי מדובר בספר מקורי המותיר מעט מחשבות בסיום קריאתו. וגם זה משהו, שלא עושה כל ספר.

ספר מצויין -מדהים ומזעזע!

מה קורה שתשעה סטודנטים מלווים בחמישה אנשי צוות מאוניברסיטה במנצ'סטר, אנגליה, יוצאים למסע באי מרוחק נטול שם באוקיינוס בשקט לצורך מחקר לתואר שלהם. בראש המשלחת ראול לופז, חברו הטוב של המחבר.

המשלחת שהייתה אמורה לשוב אחרי חמישה שבועות, חוזרת לאחר 13 חודשים (כשארבע מבנות המשלחת חוזרות בהריון), כשראש המשלחת לא שב עימה, וכן 2 מהמסטודנטים מייזי ודינגו גם הם לא שבים ומוצאים את מותם. מול ועדת החקירה שחוקרת אותם עם שובם מהאי הם שומרים על אחווה, הרמוניה ואחידות, ומספרים סיפור על הרמוניה.

האמת כך מסתבר שונה בתכלית, האי אליו הם מגיעים שוכן בכיוון ההפוך (מערבית) מהמתוכנן(מזרחית), באיי חיים שימפנזים רצחניים, יש בוסתן ובו פירות רבים.

לכאורה גן עדן (מזכיר את בעל זבוב), אך החבורה מאבדת את כל בגדיה כבר בהתחלה, את כל ציוד השינה שלה, התרופות והמזון שלה. וכעת הכל תלוי בהשרדות חבריה הערומים.

בעמוד 317 בסיפור מובאת ציטטה של ראש המשלחת ראול מתוך ראיון שנתן ובו בני אדם ינהגו כמו שימפנזים בטבע, אם יכריחו אותם לחיות בטבע, הם יאנסו, ירצחו יעשו סקס ויפגעו באחרים.

ראש המשלחת לא חזר לאנגליה ונטען שנהרג בטביעה/שריפה.

האמת שמתגלה לרובין בייקר היא מזעזעת על האי התרחשו התרחשויות שמזכירות שוב את בעל זבוב, אונס קבוצתי ,מעשי קנאה ואפילו רצח.
הסוף ופתרון חלק מהשאלות הוא מהמם ומזויע כאחד - מה קרה לתינוקת שנולדה על האי, מה עלה בגורל 2 הסטודנטים שנהרגו וראש המשלחת.

מדהים

סיימתי לקרוא ספר שונה ומשונה מאד. גם עכשיו , רגע קט אחרי שסיימתי אותו , לא ברור לי אם הספר הנו בדייה של הסופר , או שמא

מדובר בתוכן אמיתי כלשהו. מקצועו של הסופר נותן מעיין כיוון מה שהספר הנו אמיתי , אך משהו בתוכי מסרב להאמין שזה כך.

ואני נשאר עם התחבטות ללא תשובה מעשית.

הספר בבסיסו הנו אנתרופולוגי , ספר המעמיד באור נורא מעניין את התרבות האנושית המודרנית על שלל פגעיה וחסרונותיה.

נלקחת לאי בודד ולא מיושב, אי שם קבוצת סטודנטים , אליהם מתלווים מספר אנשי סגל , לכאורה הכל נראה סביר וסטנדרטי.

מעיין קבוצת השרדות לפרק זמן של חודש ואז לאחריה חזרה לציביליזציה , ושוב הכל נראה בסדר גמור , כאילו שזו משאת נפשו של כל

צעיר/סטודנט המקבלים להם ג"וב מהסרטים, הרפתקאה של פעם בחיים , השרדות באי טרופי בו הכל נראה מבטיח ואפשרי.

אני חושב שבנסיבות כאלו או אחרות בחיי הייתי מסתער על הזדמנות כזו בכל גפיי למען החוויה , למען ההנאה , ולמען ההתנסות.

אז שלא........

הכוונה כאן היא אפלה הרבה יותר/ או שמא לא אפלה אם חושבים על כך באופן מושכל יותר.

אכן בתחילת המסע וההגעה לאי ישנה אידיליה ראשונית בין הקבוצה על שלל השינויים בין הקבוצה כפרטים.

אך עד מהרה , נוצרות חבורות , בפאן אחר גם קבוצות בין מינים , הזמן שעובר מציב זוגות.

וכצפוי יד נעלמה שלא מובנת בתחילתה , גורמת לטריפת הקלפים , בזמן היותם על החוף , פורצת שריפה במחנה האספקה , וכמובן

שאותה יד נעלמה ומתוחכמת גורמת בדרך לא דרך מיידית להעלמתם של כל הביגוד של הצות.

כך בהינף יד נמחקת לה תרבות מערבית , ובמקומה יש חזרה בזמן לתקופה שהיא מעיין בראשית.

זה מחייב את הקבוצה פתאום להשרדות אמיתית , מתחילות פציעות קשות , כעס ומרירות , פחדים ולבטים , אך בו במידה גם מתירנות

מינית בין הפרטים , כזו שייתכן ובמציאות אמיתית לא הייתה קורית לעולם.

הבושה הראשונית נעלמת חיש קל , וסלחו לי על הבוטות , הזרגים במהרה מוצאים את עצמם נהדפים בכל חריר אפשרי.

מיותר לציין שככל שעובר הזמן נוצרים להם קווי התנהגות פראיים, וגם קווי המיתאר של אותם אנשים הופכים אותם מהר מאד לחיות

טרף.

לא אספר את מעללי הספר , אך אוסיף ואומר שלאחר שהייה ארוכה בחוף ישנם סודות אפלים מאד שהקבוצה לא מוכנה בשום אופן לגלות ,

וחרף הניסיונות המרובים של הסופר לדלות פרטים מהפרטים בקבוצה , נתקלים בחומה בצורה מאין כמוה.

המבדק האפל קבע באופן חד משמעי , שהאנושות על חוקיה בעצם עומדים על בלימה דקה במיוחד , ובקלות יתרה , יתרה למדיי עלולה

להדרדר כקליע הנורה מאקדח לכאוס מוחלט.

ספר מדהים , מעורר תהייה רבה עלינו כפרטים וכחברה , ספר מרתק ושונה , המוכיח שהסודות שלנו עלולים לעיתים רבות להיות

עמוקים , קרים ואפלים נורא!!!!!!!!!!

ההתחלה של הספר טיפה מעיקה לדעתי,
אבל אחרי שעוברים אותה נחשפים לסיפור מדהים ומותח
שמציג את טבע האדם בצורה הכי קדומה שלו.
הספר גורם לחשוב, מה אתם הייתם עושים עם חופש מוחלט בגן עדן?

מומלץ :)

הצילום על כריכת הספר יפה.
"..ללא בגדים, ללא מחסה, ללא תקווה.."
הייתי מוסיף לכל ה"ללא" גם את ללא הגיון אלמנטרי, ללא הגינות מינימלית וגם ללא פיקנטיות מתבקשת.
לטעמי זהו ספר ציני שמנסה להתכסות בצדקנות די מנוולת של כאילו "חשיפת האמת" וכאילו מחקר "אקדמי" מגוחך, למצב שלא יכול להתרחש במציאות וגם לא בדמיון כי התצריף של הארועים והדמויות לא מסתדר, איך שלא נעמיד את הפסיסים.
נראה שכותב הספר נחשף לכמות מרעילה מידי של סדרות בנוסח "הישרדות" ודומיה ודמיונו או ידיעותיו בנושאי הסקס האנושי די לוקות בחסר.
לצערי אין כל דמיון בין ספר זה ל"בעל זבוב" וזו אשכרה הטעיה על כריכת הספר.
נראה לכם מומלץ?

הרעיון שבמרכז "פראי אדם" הוא אמנם נדוש במקצת אך בהחלט מעניין. חבל שהסופר, פרופסור ואיש אקדמיה חשוב לא חשב גם על הסיפור עצמו... דמויות שטוחות, שפה בינונית. נראה שהסופר לקח את בעל הזבוב ועשה לו פארודיה, הפך אותו למעין טלנובלה נמרחת, גדושה בחוויות ארוטיות שלא כתובות טוב כלל וכלל. מאכזב, והסיבה היחידה שלו ננתי לו כוכב אחד היא הרעיון והידע המקיף של הסופר בנושא.

ספר עם חומרים נפלאים, אבל אינו "בעל זבוב".
קיצור הסיפור כתוב בכריכה האחורית שלו. האמת גם כשקוראים אותו אין הרבה תוספות. החיה שבאדם מתגלית, יצרים מתחדדים ונשאר לראות מי עם מי? מי מרצון ומי מאונס? ואיזה ילד שייך למי.
הבעיה בספר היא ההבדל שאינו לבין "בעל זבוב".
בספר ההוא יש סיפור , בלי התחכמות בלשית, בלי ניסיון לפתור תעלומות.
כאן בעצם מוקד הסיפור הוא פתרון החידה מה קרה באי.
הדבר הזה מוריד מעוצמת הסיפור ומה שקרה באי ומתמקד בסופר , הבלש ונסיונו לפצח את התעלומה.
מה אומר " חבל על דאבדין".
בכל זאת הספר ראוי לקריאה ומעורר מחשבות על טבע האדם.
הנסיין הציני, המתנסים שהופכים לחיות אדם כוחניות וייצריות ותהליך ההשתקה והכניעה למוסכמות כשחוזרים לציוויליזציה.

ספר טוב, מעלה הרבה שאלות, איך אני הייתי עושה במקומם על אי בודד, האם אני הייתי מתנהגת כמו יאזן? או אולי לא? ספר שמראה את האופי והטבע האנושי - חושף אותנו במעורמינו... התיאור של הדברים לאור הספר גורם לקורא להיות במקום גם אם הוא לא שם ממש, אבל החשק להיות על אי בודד בחברת קופים ונוף מדהים, פשוט ספר טוב.

הספר קצת קשה , הייתי מעדיפה לדעת את הסיפור האמיתי זה מסקרן ואפשר להבין אותם הדברים שעשו ונעשו ע"י שהם התייבשו בו ולא רצו שהעולם יקח חלק בו - אך האם היה יותר מדי צנזורה בחלק מהסיפור או שלא?
הדברים שיזאן סיפרה בחלקם לא היו מדויקים וחלקם מראים את הטבע האנושי של האדם מתחת לפני השטח מאחורי כול הבגדים העבודות והתנהגות הנורמאלית ..
בסה"כ הספר הוא טוב ומסביר הרבה דברים אבל לא על כול התשובות עונה ומשאיר שאלות פתוחות