ביקורת ספרותית על במרחק אור ירח מאת דניס ליהיין
ספר בסדר

---

דניס ליהיין כתב את "שאטר איילנד" עם עלילה גאונית, והוא משטה בקורא מרוט העצבים לאורך כל הספר, עד סופו המפתיע. הוא כתב גם את "מיסטיק ריבר" עם עלילה מורכבת ומפתיעה ודמויות בנויות לתלפיות. למה אני מזכירה את ספריו הקודמים? כי את הספר הזה הוא כנראה היה חייב להוצאה, כי לא התחשק לו להחזיר את המקדמה, או כי הוא חתם על חוזה "5 ספרים ב 4.5 שנים" או משהו כזה.

הספר הזה הוא מותחן אמריקאי שיגרתי, משתמש בכל הקלישאות האמריקאיות המקובלות, עם עלילה מופרכת (לא רק לא אמינה) ומחסור רב בתחקיר רציני. קלישאות למשל: לבלש זוגיות מופלאה ואהבה עמוקה, הוא אב נהדר ומבין לביתו, יש לו חבר נפש שמוכן להקריב את עצמו למענו ולמען משפחתו, הוא מוסרי ומתייסר על החלטות עבר שלו...וכו'.
הספר כתוב בסדר, מותח בדרך כלל אבל כמו שאמרתי - לגמרי לא אמין. מה שכן - אל העלילה זולגת מציאות לא בדיונית של החיים באמריקה: ילדים שייכים להוריהם גם אם ההורים לא מתפקדים ואין רשויות שיתעניינו בגורלם. לאדם עובד אין שום ביטחון תעסוקתי (אין מה לדבר על בית הדין לעבודה...) והוא עלול להיות מפוטר מהרגע לרגע הבא. ביטחון רפואי הוא חלום סוציאליסטי: אין לך כסף ואתה חולה - בעיה שלך. האימרה ההולמת היא "העולם (ואמריקה) שייך לצעירים (ולבריאים)"

לא סבלתי. העברתי שעתיים של קריאה בכייף. אבל התאכזבתי בגלל ציפיותי הגבוהות מהסופר.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על במרחק אור ירח