הספר החזיר אותי אחורה בזמן, במובן החיובי של המילה. פתאום ראיתי את עצמי כנערה בת 15, שבמשך השנה משקיעה בלימודים ובחופשות עוסקת בעיקר בכתיבת יומן אישי ובו תיעוד של חיי היומיום ה"רגילים", כשמידי פעם מבליח לו שיר או סיפור.
כך בדיוק מתנהלת יעל גיבורת הספר, שבעצם הספר הזה הוא מעין יומן אישי שלה.
יעל בטוחה שפרט להיותה טובה בלימודים, אין לה שום כישרון המייחד אותה, זאת בניגוד לחבריה הטובים: אלונה הציירת ויואב האומן המיוסר, סולן להקת הרוק: "פיצה בלי תוספות".
הספר מתמקד בחופש הגדול כשיעל מחלקת את זמנה בין עידודה של אלונה לבין עידודו של יואב.
בעיר עומדת להתקיים תחרות כישרונות צעירים. יואב ולהקתו נרשמו לתחרות ונמצאים בתקופה לחוצה של חזרות, במטרה להגיע למקום הראשון. אלונה לעומתם החליטה לא להירשם לתחרות, במחשבה שלא התחרות היא שתקבע אם היא כישרונית או לא. מי מהם צודק? איזו מבין הגישות היא הנכונה?
תוך כדי ההכנות של יואב ולהקתו לתחרות, יעל מגלה שגם לה יש כישרון, מהו אותו כישרון? מומלץ לקרוא ולגלות בעצמכם.
ספר חביב, שכתוב בצורה עדכנית וקלילה. לעיתים מתובל בהומור קל בעיקר כשמדובר בקטעים שבהם ה" שחקן" המרכזי הוא דניאל, מתופף הלהקה. בעוד שיואב הוא הרגיש שבחבורה ויעל היא הילדה הטובה, דמותו של דניאל, ככל הנראה באה לייצג את דמות הרוקיסט הבועט. ומשלימים את התמונה מיקה ועומר. למיקה סיפור מעניין בפני עצמו.
ועומר? דמותו פעמים רבות אינה מורגשת או תורמת לעלילה. מלבד זה שהוא בן דוד של דניאל ומחפש חברה, הקוראים לא יודעים עליו הרבה, אך כשחושבים על כך לעומק, רבים הם בני הנוער שנוטים להיבלע בעלילה המרכזית. אולי אותם עומר בא לייצג.
יש בספר מסרים חשובים, המכוונים בעיקר לבני נוער, אבל אני חושבת שכל אדם בכל גיל יוכל להתחבר אליהם. הרי מי מאיתנו לא שואף שיראו אותו?

קראתי את הספר לפני יותר מחצי שנה וראו זאת פלא אני עדיין זוכרת אותו
הספר כתוב בצורה יפה...מומולץ למתבגרים אני ממש אהבתי את הספר.

חחחח נועה רום פעם הרצתה לי בכיתה וסיפרה על הסיפור הזה לפני שהוא יצא בכלל.
לא קראתי אבל אני יודעת שזה מסופר על חבורת נערים ונערות שמשתתפים בתחרות כישרונות.
אמור להיות ספר גם לבנים וגם לבנות.
מתאים לילדים לדעתי.

האמת שממש נהניתי מהספר הזה! העלילה הייתה ממש מרתקת
ממליצה בחום לקורא!!