זהו אחד הספרים הקשים שקראתי, ואני מרבה מאד לקרוא מחקרים על התקופה הנאצית. הספר קשה לא בגלל התיאורים שיש בו אלא בגלל שהוא דן בהתקרנפות של האינטיליגנציה הגרמנית בתקופת הנאצים. הימלר, מסתבר, היה חובב קריאה מושבע, שבלע ספרים ובייחוד רומנים היסטוריים, שהעריץ את העולם האקדמי ואימץ את הגישה המדעית שמחפשת כל הזמן כיווני חשיבה חדשים. לא בדיוק הנאצי שתיארנו לעצמנו כאיש גס רוח, אכזר ונבער מדעת. מכון המחקר שהקים הימלר ינק אליו אצולה אדמית של טובי המומחים בשעתו שיכלה האקדמיה הגרמנית, ההולנדית, הםינית והאוסטרית להציע. ולמרבית המבוכה - כולם כופפו את רעיונותיהם ומוחותיהם המזהירים לטובת תורת הגזע משוללת היסוד של המשטר הנאצי. מחברת הספר לועגת להם ומציגה אותם באור מגוחך, אבל היא אינה צריכה להתאמץ. הם פשוט היו מגוחכים. אבל רעיונות מטופשים על דומיננטיות ארית בעולם העתיק היו רק השלב בדרך לרצח יהודים לצורך המחקר שיקבע שיש גזע יהודי שניתן לאפיין אותו. ורצח ברשות האקדמיה הוא כבר אופרה אחרת.. ספר מעניין ומרתק שהציג לי באור שונה וחדש את החיים בעולם הנאצי ואת חולשתו של כל אדם שמתקרנף מול השלטון החזק (אם משיקולים תועלתניים ואם משיקולי אגו). מעניין ומטריד.















![אנשים טובים [מהדורת 2017]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/986781.jpg)


