באחת הביקורות שכתבתי , התייחסתי לשאלת התגייסותה של האקדמיה הגרמנית לתנועה הנאצית ולעובדת התקרנפות אנשיה בשאלות אידיאולוגיות שבינן לבין מדע לא קיים ולא שייכות ישירה או עקיפה.
החל מעליית המשטר הנאצי לשלטון ואני מבקש להצביע על העובדה שהיתה זאת עליה דמוקרטית למהדרין , ניצחון שנבע מירידה נמשכת באמון של האוכלוסיה הגרמנית במשטר הפרלמנטרי ובאפשרות שהמפלגות הותיקות יביאו לשגשוג ופריחה לכלכלה הגרמנית.
מה

זהו אחד הספרים הקשים שקראתי, ואני מרבה מאד לקרוא מחקרים על התקופה הנאצית. הספר קשה לא בגלל התיאורים שיש בו אלא בגלל שהוא דן בהתקרנפות של האינטיליגנציה הגרמנית בתקופת הנאצים. הימלר, מסתבר, היה חובב קריאה מושבע, שבלע ספרים ובייחוד רומנים היסטוריים, שהעריץ את העולם האקדמי ואימץ את הגישה המדעית שמחפשת כל הזמן כיווני חשיבה חדשים. לא בדיוק הנאצי שתיארנו לעצמנו כאיש גס רוח, אכזר ונבער מדעת. מכון המחקר שה