ביקורת ספרותית על ערבה עיוורת, עלמה נמה מאת הרוקי מורקמי
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 באוקטובר, 2011
ע"י מאיה


מאסטר הספרות "הנושכת", בעיניי !! זהו אוסף סיפורים קצרים שכמו נדחסו למספר עמודים וכל שורה נוספת בסיפור תגרע מטעמו המשובח ותמתח את העלילה שלא לצורך. הדמויות בסיפורים משעשעות, וכבר בשורות הראשונות של כל סיפור הקורא ניצב לצד הדמות, מתאהב בו ועוקב אחריו בשקיקה. גם אחרי שהסיפור נגמר נשארת תחושת הידהוד מ"נוכחות" הדמות בסיפור שפתאום מלווה את הקורא גם אחרי שתם הסיפור. אני מאוד אוהבת את הגבול הדק שבין סיפור הזוי לבין סיפור פנטזיה והרוקי מורקמי מהלך בדיקנות על החבל הזה במינון עדין ומדוייק. סיפורים הזויים אינם לטעמי אך מעט מתח בגבול הפנטזיה הינם חוויה עילאית. זאת בעיניי ספרות "נושכת". מומלץ למי שאוהב להלך על חבל דק אך יציב.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
בקובץ הסיפורים הזה של הרוקי ישנם סיפורים לא רעים וחלקם אחר פחות, הם מציגים תפיסות שונות מעולמו של הסופר בין אם חוויות שבאמת קרו לו או לא. מוזר שרבים לא שמים לב שבגב הספר נכתב כי הסיפורים נכתבו במשך 5 שנים כשלמעשה אלו 25 שנה !!! הרבה יותר מרשים לחשוב על ספר שכזה שמציג כחצי יובל מחייו.
מאיה (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תשובה למהי ספרות "נושכת" אני לא מתיימרת להיות "מומחית" בעלת שם בנושא. אך, להבנתי, ספרות נושכת היא ספרות שמרגישה כמו נשיכה-צורבת בעת הנשיכה, מותירה סימן אדום וכואב פחות גם בתום הליך הנשיכה. ובקיצור - ספרות שנוגעת בנו בדרך שלא תמיד נעימה וממשיכה להדהד גם אחרי סיום הקריאה. זה בשפה מטפורית כמובן. כמו ההבדל בין נשיקה על הלחי שהיא נעימה אך לא יותר, לבין נשיקה סוערת מרטיטת חושים עם מאהב הורס......
טופי (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מהי ספרות "נושכת"?
טופי (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מהי ספרות "נושכת"? אני מודה בבורותי...ומבקשת הסבר
עולם (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
(אופס - נלחץ לי מקש בטעות.) אם זו הייתה הכותרת, האם היא הייתה משקפת פחות את מהות הספר? שאלה טפשית, תשובות אינן נדרשות.
עולם (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אגב, אם הכותרת הייתה "ערבה נמה, עלמה עיוורת"
רחל (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעולה.תיארת במדויק את חוויותי אני מהספר.
עולם (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
הביקורת שלך הזכירה לי את הציטוט (לא זוכר של מי ואת הניסוח המדויק): "אני מתנצל שכתבתי מכתב כה ארוך, לא היה לי מספיק זמן לכתוב מכתב קצר". אכן, יש סיפורים "קומפקטיים" לגביהם ברור כי כל המוסיף גורע.
אנקה (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מאיה צודקת לחלוטין בביקורת המדויקת שלך. מורקמי במיטבו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ