הספר הזה הוא המשכו הישיר של בנות למכירה, אותו ספר העוסק בהברחתן של שתי אחיות בנות 14-15 מבירמינגהם לתימן, במסווה של חופשת מולדת, מולדתו של האב התימני, הנשוי לבריטית. ההברחה היתה למעשה מכירתן לבעלים שהפכו אותן לשפחות, 1,300 ליש"ט האחת. האחות הגדולה זאנה נחלצה רק כעבר 8 שנים ועתה מספרת את מעשה ההצלה של נאדיה.
זאנה עושה ככל שביכולתה להציל את אחותה, שנותרה בתימן. אחד האמצעים היה כתיבת הספר הראשון, שהוכיח עצמו בבריטניה, אבל זכה לתפוצה של מיליונים דווקא בצרפת ובתהודה רבתי בעיתונות ובטלוויזיה. זאנה החלה למצוא עצמה נוסעת ברחבי אירופה בכלל ולפריז בפרט. קידום הספר וההופעות הטלוויזיוניות גרמו לכך שבעקבות שיחה עם נספח העיתונות התימני וזאנה באולפן, נסחטה הבטחה לאפשר ביקור של צוות הטלוויזיה וזאנה בתימן. המטרה היתה לבדוק אפשרות חילוץ.
הביקור בתימן נערך, אבל שם למד צוות הטלוויזיה על בשרו מהם הקשיים החווה אדם על בשרו במדינה מוסלמית, שם השחיתות והשריעה מגמדים כל ניסיון של נאורות ודיבור. בשל הקשיים האלה נאלץ הצוות לחזור עם הצלחה אפסית.
מפה לשם נכנס גם במאי סרטים, שנעלם כעבור זמן מה ובמאי סרטי תעודה ניסה אף הוא את יכולתו, יצר סרט על הפרשה, אבל מההקלטות שנעשו ע"י מו, אחיה של נאדיה, שהצליח להגיע אליה ולהקליט אותה, הוכנסו רק החלקים בהם היא מביעה את שביעות רצונה מחייה בתימן ומבקשת שיעזבו אותה. זאת, בניגוד לקטעים בהם לא ידעה שהיא מוקלטת ומדברת בחופשיות על רצונה לשום לאנגליה. הסרט היה נוגע ללב, אבל המסר מוחמץ לגמרי והתהודה לא הדהדה כראוי.
שיא הספר הוא הפרק המרתק, העוסק ביחידת החילוץ האמריקאית, זו המחזירה ילדים שנחטפו להוריהם. יחידה זו פועלת כיחידה צבאית, בניגוד לחוק לרוב, אבל יכולותיה רבות והיא גם דרשה וקיבלה את רוב כספי התמלוגים.
אם הספר הראשון היה מעניין, הספר שלפנינו מרתק שבעתיים. מכל התסבוכת הזו יצאה בריטניה הגדולה זעירה, כזו המצריכה מיקרוסקופ רב עוצמה כדי להבחין בקיומה. מראדי ממשלה כג'ון מייג'ור ועד טוני בלייר, מחברי פרלמנט ועד שגריר בריטניה בצנעא (שהתאבד בעקבות אי סדרים בחצרו בתימן) כולם יצאו גמדים שהגמדים בשלגיה ושבעת הגמדים גוליברים לעומתם. אפילו הסיוע התקשורתי הצרפתי היה חזק עשרות מונים מהסיוע הבריטי, דבר בלתי מתקבל על הדעת לגמרי.
שוב ושוב הוכח שטענת התימנים בדבר אזרחותן הכפולה של הבנות אינה נכונה, דבר שהוכיח עו"ד מוסלמי בריטי, שאף הוא נעלם, משום מה. טענת האזרחות הכפולה היה תירוץ נוח לבריטים שלא לפעול, שהרי התימנים ידחו בצדק חילוץ של אזרחיהן למען מדינה אחרת.
סיפור מסמר שיער, שאלמלא היה אמיתי, אפשר היה לחשוב שתסריטאי מטורלל הגה אותו בסיוע הנדיב של אי-אילו עשבים כלשהם.
בינתיים חולפות להם תריסר שנים, לנאדיה יש כבר שישה ילדים, בריאותה רופפת, סיפורן של האחיות ידוע לכל וסיום שמח אין.
