ביקורת ספרותית על נאמנותו של החשוד x מאת קייגו היגשינו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בספטמבר, 2011
ע"י yaelhar


יום אחד הורגת יאסוקו - אם חד הורית לנערה בגיל העשרה - את בעלה לשעבר, שלמרות נסיונות לעבור דירה ולהחליף מקום עבודה לא הפסיק לאתר אותה ולהציק לה. סיפור נדוש. קורה גם אצלינו. השכן שלה - מורה למתימטיקה בתיכון - מציע את עזרתו ועזרתו מתקבלת בלי לשאול שאלות. מכאן מתפתח מאבק מוחות בין המורה - שהוא גאון מתימטי - לבין ידידו היועץ למשטרה, לפתור את התעלומה. וברקע - ניתוח נבכי נפשו של אדם יוצא דופן.

על העטיפה האחורית כתוב שהיגשינו הוא סופר פורה ונערץ, ושעל הספר הזה זכה בפרס יוקרתי (מוצדק לדעתי), כמי שמאמינה לכל מילה הכתובה על עטיפות אחוריות של ספרים, אני חייבת לכוון את חיצי הביקורת לתרגום: הספר כתוב גרוע, בסגנון פשטני ובאוצר מלים עלוב ומוגבל. ספר מתוחכם כזה היה ראוי לתלבושת מילולית וסיגנונית הולמת, והוא לא זכה בה.

תוך קריאה מתגנבת אליך מציאות יפנית: לא רק בשמות המוזרים לנו אלא גם בהתנהגויות הזרות לנו עוד יותר: השוטר מתנצל מספר פעמים בפני החשוד על החקירה המפריעה למהלך חייו(!) אחד הגיבורים ששוכר מכונית - הוא לא נוהג בדרך כלל - חושש להחנותה שמא תהווה הפרעה לנהגים אחרים(!) ואם למתבגרת מבקשת ממנה לעזוב את החדר וזו - בלי מילה ודאי לא ויכוח - פשוט עוזבת(!) יחד עם נימוס ברמה גבוהה אתה מבין שבתרבות הזו מה שחושבים האחרים חשוב יותר ממה שחושב הפרט.

הסופר מעריץ - כך נראה - מתימטיקאים ופיזיקאים ואלה הגיבורים בסיפורו. הספר מותח ומעניין, בעל פיתרון בלתי צפוי וסוף עצוב וידוע מראש.

13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אנקה. פגשתי אנשים נחמדים ואדיבים בכל מקום בו הייתי בעולם (וגם בארץ).
אנקה (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אז ל-Miaka וליעל, ביקורת ממש מפתה לקרוא את הספר שכבר שוכב לו כמה זמן על מדף. גם לנו קרה מקרה דומה בפראג לפני שנה. אדם שהיה לבוש כמו ג'נלטמן צ'כי שנשאל איפה גשר קארל שהיה לא כל כך רחוק מהמקום שהיינו היה אדיב מאוד התלווה אלינו עם הסבר מפורט באנגלית לא רעה בכלל. ואפיל סיפר שהוא לא מהעיר הגדולה אלא מישוב כפרי כלשהו. אז ישנם אנשים אדיבים בכל מיני מקומות בעולם. קורה.
yaelhar (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, miaka הלכתי פעם לאיבוד בלונדון ואיש לבוש כמו ג'נטלמן ליווה אותי (מרחק די ניכר) למקום חפצי. זה קורה לא רק בטוקיו. אבל ההתנהגות השונה והמוזרה (בעינינו) ניכרת בכל מקום בספר הזה.
Miaka (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
קודם אפתח את דברי בכך שאהבתי את הביקורת מאוד ,
ועשית לי חשק לקרוא את הספר .
לגבי הערה שלך למציאות של היפנים - נימוס וכבוד לזולת זה דרך ארץ אצלם .
את יכולה ללכת לאיבוד ולפנות לזר מוחלט ולבקש עזרה , לא רק שהוא יעזור לך אלה יקח אותך למקום שאת צריכה (קרה לי בטוקיו)מבלי לבקש תמורה .
ולגבי הקטע עם הרכב (אם היית רואה את הכבישים שם גם את לא היית רוצה לנהוג מאוד מבלבל:) )
אני חושבת שזה חלק מהקסם של התרבות שלהם .
תודה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ