ביקורת ספרותית על מלכודת המנגו מאת מחמוד חניף
ספר מעולה

---

אולי להשוות את "מלכודת המנגו" ל"מלכוד 22" הוא חילול הקודש, אך האמירה כי זהו "מלכוד 22" של המזרח התיכון לא תהיה לטעמי הגזמה.

מוחמד חניף, בוגר האקדמיה של חיל האוויר הפקיסטני בעבר ועיתונאי ב- BBC בהווה, כתב רומן סאטירי סביב תיאוריות הקונספירציה שצצו בעקבות התרסקות מטוסו של גנרל זיא, שליט פקיסטן בין השנים 1977 ל- 1988 עם חלק מקציניו הבכירים ושגריר ארה"ב, ארנולד ראפל.

הצוער עלי שיגרי הוא עד להתרסקות המטוס הנשיאותי והוא גם המספר. כמו בספר של מארקס "כרוניקה של מוות ידוע מראש", שהוזכר באחד הפרקים בספר, גם כאן ההתרסקות והמוות של רוב הנהגת פקיסטן ידועה מראש ולאורך 340 עמודים אנו לומדים מי רצה להרוג את גנרל זיא. השאלה הנכונה כנראה תהיה מי לא רצה להרוג אותו? החל מקציניו הבכירים, דרך חיילים זוטרים, נשים זועמות ועד לעורב אחד שחור, שניסה להוציא לפועל קללה עתיקה.

חיי הצוערים באקדמיה של חיל האוויר הפקיסטני לא מביישת את חיי החיילים של הלר ב"מלכוד 22". מתרגילי סדר חסרי תכלית עד קיום יחסי מין עם החור במזרן, שקיים בדיוק למטרה זו, הכל הזוי בשיגרה שלהם. גנרל זיא, מנהיגה הצבאי ונשיא פקיסטן, גם הוא מוצג כדמות הזויה. פאנט דתי, המאמין בקללות וסימני שמים, פרנואיד, שטוף פחד רדיפה, דו פרצופי מתרפס מחד ואכזרי מאידך. אם כי, יש לומר שלאורך הספר, גם גנרל זיא זוכה באמפתיה לכמה רגעי חסד בודדים.

העלילה עוקבת אחר הצוער שיגרי והגנרל זיא עד למפגש בין שניהם בסוף הספר. מגוון דמויות משנה, חלקם אמיתיים כמו גנרל אחתר, מפקד שירותי המודיעין, גנרל בג, מחליפו, מפקד CIA קוגן, שגריר ארה"ב ראפל ואשתו וכן דמויות מומצאות כמו עובייד (עובייבי), חברו של עלי שיגרי, קולונל כיאני ובעיקר לוטננט בנון, מציירים תמונה עגומה וגרוטסקית של פוליטיקה מלוכלכת הן של הרודנות הפקיסטנית והן של מדיניות החוץ של ארה"ב.

למרות שהספר סאטירי, לא מצחיק אמנם, אך בהחלט מעלה לפעמים חיוך על השפתיים, לא הכל בו משעשע. תאי העינויים בכלא, גזר דין מוות בסקילה לאישה עיוורת שהואשמה בניאוף, על אף שעברה אונס קבוצתי הם בין הנושאים הנוקבים שהמחבר מעלה על סדר היום. עצובה לא פחות, אם כי במבט לאחור, היא מסיבת התחפושות של יום עצמאות בשגרירות ארה"ב, בה התחפשו האמריקאים ללוחמי חופש הנערצים, המוג'הדין האפגניים, שנלחמו מלחמת חורמה בקומוניסטים. הייתה של דמות של סעודי אחד, OBL שמו, שמקבל תפיחה על השכם מראש CIA על עבודתו המעולה. רק לאחר שסיימתי לקרוא, הבנתי לפתע מיהו אותו OBL החביב. בתום קריאה שנייה של הפרק, הצטמררתי.

אז מי לבסוף הרג את גנרל זיא? אם להאמין לוויקיפדיה, הגורם ואפילו הסיבה להתרסקות לא הובררו לחלוטין. האצבע הופנתה לארה"ב, ברה"מ, הודו וקצינים פקיסטניים. הסוף של הספר מבחינתי טוב יותר וצודק מכל תיאוריות הקונספירציה.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על מלכודת המנגו