אני קורא את הביקורות ונדהם.
ספר הזוכה לשבחים-כאילו המדובר ביצירה ספרותית נשגבת.
זהו ספר שנכתב על ידי מחבר שאישיותו ללא ספק שנויה במחלוקת.
שמתאר התנהגויות שלו שאין מקום להתגאות בהם.
האירועים משעממים למדי.
יומן כשל תלמיד תיכון מתוסכל המטעה לחשוב שמדובר ביצירת מופת.
איני מבין מה מוצאים בכתיבתו ומה המסרים שהוא שולח.
לדעתי "המלך הוא עירום"

האיטיות אינה בהכרח מידה רעה כפי שמקובל לחשוב.
מבין הקצינים הבכירים והמנהיגים היו לא מעטים שבזו להם על איטיות תגובה או מחשבה.
בימים אלו שהעולם במירוץ אחרי "הוואו...."
להוואו יש כישרון מדהים להיעלם כשנראה שאוחזים בו.
מחזיר אותנו הספר לגישה בריאה יותר-אנושית
"האיטיות" היא הזמן הדרוש למחשבה ולפעולה ראויה.
צרות רבות היו נמנעות מאתנו כפרטים וכמדינה אם החלטות ומעשים לא היו בחופזה.
מה שנכון לשתיה , לאכלה, לסקס טוב.
נכון לתחומים רבים בחיינו.

מי זוכר?
היו פעם ספרי לימוד שהדגישו ערכים כמו בניין הארץ.
חלוציות.
יצירות קלסיות של סופרים.
חסרונם בכך שלא היה בהם מספיק ייצוג לכלל ישראל
בעיקר פורסמו כתבים של סופרים ישראלים ויהודים ממוצא מזרח ארופאי ופחות מזרחי. (המודעות היתה ל"כור היתוך")
להקים מדינה של צברים על יסודות ארופאים.
חנכו בהתאם.
אבל היה להם למקראות האלו יתרון הם גויסו למדינה עברית.
כיום הנטיה לשים את ה"אני" וה"עצמי" במרכז.
אז הספרים הללו מסייעים לגדל דור שה"אני" במרכז
דור מפונק שמתקשה להתחלק עם זולתו ולתת.
כמובן שזו הכללה אבל יש בה הרבה מהאמת.
עיינו בספרי הלימוד העכשוים ואלו ישקפו את המתרחש כעת בארצנו-את החינוך במערכת החינוך העכשווית.

אחד הספרים הטובים שנכתבו על המלחמה הניבזית ההיא
שתפסה אותנו ביום הכיפורים.
מלחמה שבעקבותיה מדינת ישראל לא חזרה להיות מה שהייתה ורבים מאיתנו כולל אני לא חזרנו משם במובנים רבים אנו עדיין תקועים בה.
מי שידבר על נצחון גדול תשכחו מזה יצאנו משם חבולים ומוכים לדורות.
הספר הזה מתאר היטב ובמדוייק את מה שהיה... קראתיו מזמן אבל זכור לי שלקראת סיום הספר הוא מספר שאחרי שקהלני עבר את כל מדורי הגיהנום והיה בדרכו לחזור לביתו נודע לו שאחיו וגיסו נפלו - ימים איומים.
הספר מומלץ כי חייבים לזכור ולא לשכוח.
כי אנו עדיין במצב מלחמה וצריך לעשות ממש ממש הכל שדבר כזה לא יחזור.

שמעתי שיש איש אחד שהצליח לקרא את כל הספר השאר רק מדברים אודותיו.
אני הצלחתי להתגבר על כ-10 עמודים פני שהחזרתי לספריה. בספריות שמור כחדש מעניין למה?(:

מי שקרא שיקום! אני מניח שאף אחד לא קם .
ספר זניח - מי אותו אשר גינצברג המכונה "אחד העם"
כיום רחוב בהרבה ישובים בארצנו.
הרצל עליו יודעים משהו.
אבל הרצל גם טעה ובגדול וההוכחות לטעות באות היום לידי ביטוי הרצל פנה לאומות העולם לקבל טריטוריה עבור העם היהודי.
אחד העם התיחס להכשרת הלבבות כקודמת לטריטוריה.
מי צדק? הרצל צדק בכך שהעם היהודי בסכנה ויש לזרז את תהליך הקמת מדינת היהודים. השואה הגיע מהר משציפה ובני משפחתו שילמו על כך בחייהם.
באותה עת:לאומיות הייתה כבר במודה-עמים נלחמו על עצמאותם.
במה טעה -הכשרת הלבבות.
עם ישראל לא היה מוכן ולכן בן גוריון הצליח באופן מלאכותי לגשר על הזרמים השונים ביהדות.
אחד העם כתב על הכשרת הלבבות כשלב מקדים - כעת אנו מבינים את הצדק שבדבריו השסעים בחברה היהודית שלא נרפאים, שרק הולכים ומתגלים מוכיחים שאשר גינצברג בדרכו המיוחדת ועל כך הספר הבין את הצפוי... ניבא את המתרחש כעת.
לכן ראוי להזכיר אותו ,לכן לכל אלו שמתענינים בהסטוריה של עם ישראל מומלץ לפגוש באיש הגדול הזה. ספר זה מאפשר מפגש עם אחד העם. מתחבר יפה ליצירותיו הספרותיות הרציניות ומעמיקות הרבה יותר מספריו הנודעים של הרצל"מדינת היהוהודים ואלטנוילנד
מומלץ בלילות חורפיים לקרא את כתביו של אחד העם ואת הביוגרפיה שנכתבה אודותיו.

הספר לא משהו אבל הרעיון!!!!
מה יותר כיף מבטלה ?
כשמתבטלים לא מזיקים לאחרים. לא מדברים שטויות.
לא מטריחים.
יחי הבטלה-ממליץ להקים תנועה לאומית לצורך זה.

דרום אמריקה יבשת מרתקת.
גבריאל גרסיה מרקס סופר בחסד.
אחד הסופרים הראויים לפרס נובל לספרות - כתיבה וירטואוזית.
יש לו מתחרים-אפילו בין הסופרים הישראלים הידועים.
כאלו המנסים לחקות את כתיבתו.
אבל שום חיקוי אינו מתקרב למקור.
הספר הזה המערב אמת ופנטזיה-בדרום אמריקה זה טבעי.
החיים והדמיון חיים נפלא ובהרמוניה.
האגדה היא חלק מהמציאות.
הדת הקתולית גם היא מוסיפה תבלין בעל ניחוח חידתי
פנטסטי-מומלץ מאד לקריאה בידיעה שהסופר אינו ממציא הוא מצלם כביכול תרבות.
כוחו ביכולת הניסוח. מצליח לא לקלקל את היופי והחידתיות.
ממליץ ליקרא לבד בלי פרשנויות-חוות הדעת שכתבתי תסייע לקורא להיכנס לאווירה

ספר נפלא חובה להקריא לבנינו לנכדנו.
מהספרים שאם הזמן טעמם רק משתבח.