ספר מוזר...
מצד אחד יש בו סיפור יפה עם "רקע" מעולה של יפן הפיאודלית
מצד שני התיאורים מייגעים עד מאוד
אבל מילא זה,כי ספרים שמתארים את יפן העתיקה כמעט תמיד שופעים בתיאורים ארוכים ומפורטים במיוחד, אבל פה לפעמים לא הייתי בטוחה אם הסיפור הוא על פילגש או כלבת ציד...
כל מחשבה זיכרון נוף וחוויה של המספרת מלווים בתיאור מדוייק של הניחוח שעטף את הסיטואציה, זה כבר מוגזם.
וחוץ מזה, מה זה "קובעים"? (המילה בשימוש בספר לעיתים קרובות מאוד במקום כובעים, כאלה שאדם חובש לראשו.)










