ביקורת ספרותית על שבועת אמונים [שוקן 1943] מאת ש"י עגנון (נולי)

ביקורת ספרותית על שבועת אמונים [שוקן 1943] מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 במאי, 2011
ע"י נולי

שמאול יוסף עגנון היה תמיד הסופר הנערץ עלי וידעתי שביום מן הימים אשוב לקרוא את ספריו. מכיוון שבימים אלה לא בנקל מוצאת זמן פנוי חשבתי שאתמוגג על ספרו הדקיק "שבועת אמונים". זו היתה הבחירה המיידית מכל ספריו שעמדו על המדף. הופתעתי לגלות שככל שהדפים מועטים כך נדרש ממני יותר זמן לעכל כל עמוד ועמוד. חודשיים תמימים עברו עד שהצלחתי לסיים את היצירה ולא בשל טורח או יגיעה. נהניתי מכל רגע אולם כדי להנות מספר כזה נדרשת מנה גדולה של תשומת לב וריכוז, וחלילה להיות מוסחים בעניינים אחרים שמא לא נוכל לתת את הדעת לביטויים המנוסחים בשפתו המיוחדת רק לו.

ההשפעה מסיפורי המקרא בולטת והשמות הניתנים בספר גם כן מושפעים משם. הדוגמא הבולטת הן שתי החברות השונות כל כך במהותן רחל ולאה חברותיו אשר אופיין אף הוא מעוצב לא מעט בהשפעה המקראית.

יעקב ארליך, המורה העוסק בחקר אצות ים ואהובתו שושנה, נודרים נדר עוד בהיותם ילדים - "שבועת אמונים". הם גוזרים קבוצה משערם, שורפים, בולעים את האפר ונשבעים שברבות הימים יהיו שייכים אחד לשני. אותה אהבה אפלטונית לכאורה של יעקב ושושנה היא אהבה ברה ותמימה אולי בשל התקופה. הרשו לי להעביר בשפתו של עגנון שיחה בין בני הזוג שאולי תשעמם אי אלו בני נוער נמרצים:

"דבר זה שמעציב את ליבך שושנה מהו?"
חייכה שושנה ואמרה:
"ראה אתה שואל דבר זה מהו ובאמת היה לך לשאול דברים אלו מהם שהרי מרובים הם וכל דבר ודבר עצב מאד למה - איני יודעת"
"הלוא עדיין את, אנו עדיין צעירים וכל החיים לפנינו"
אמרה שושנה: "אלה החיים שהם לפנינו סבור אתה שטובים הם מן החיים שמאחורינו?"
אף יעקב עצב היה, תוך כדי הרהוריו הרגיש בעצמו שבלא עמה כל העולם מנוטל ממנו"...

ביטויים כמו "בלא עמה" כלומר בלעדיה או משפטים כמו
"אפשר שאתה מספר לנו מקצת עניינך?"
או: "מצטער שאני מבטיל אותו מן הקריאה"
ועוד רבים כאלה אולי בגלל איזו שהיא שריטה עגנונית אצלי תמיד עובדים עלי. האווירה האצילית של כבוד הדדי ואולי השפה התאטרלית גורמת לי לפחות לחיות באשלייה של עולם מתוקן, מנומס ואדיב :-)
הסוף שכמובן אשאיר לכם לחשוף בעצמכם מתעתע ומפתיע. כמובן שלא אגלה יותר אולי רק שמעורבת פה גם מחלת הנשיקה שבימינו הפכה להיות פופולרית כל-כך.

ש"י עגנון נולד בשנת 1888ונפטר בשנת 1970 בירושלים. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל והפך מצ'אצ'קס לעגנון. ב1913 פגש למזלו את איש העסקים זלמן שוקן שהפך להיות המו"ל שלו. ב-1966 היה לראשון הסופרים הישראלים שזכה בפרס נובל לספרות ובפרס ביאליק.

אין צורך לומר שאני ממליצה על ספרו זה ועל ספריו האחרים ואשמח במיוחד לדעת שבני הנוער שלנו מושפעים מהספרים שלו כי עבורי הקריאה החוזרת בספר "שבועת אמונים" היתה חזרה לימי התום:-)

31 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של נולי
» ביקורות נוספות על שבועת אמונים [שוקן 1943]

טוקבקים

+ הוסף תגובה

panyola	panyola (לפני 14 שנים ו-1 חודשים) ביקורת רגישה אני מאד אוהבת את השפה הערכאית הזאת שבאמת מדגישה את הנימוס והכבוד ההדדי. מלמדנו שהשפה משקפת את מי שאנו
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) אורון יקר, תודה, אבל קיוויתי שתשוב להופיע עם תמונתו של ש"י עגנון לחמם מעט את לבי. התוכל להגשים משאלתי?
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) עמיר ודושקה יקרים המון תודות:-)
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) רינתי יקרה, תודה לך על המחמאות ועל האהבה הרבה שאת מרעיפה. אוהבת אף אני ומושפעת קצת משפתו של עגנון:-)
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) תודה ג'יהאן יקרה, חיממת את ליבי
ר י נ ת	ר י נ ת (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) נולי יקירתי ביקורת מעולה כמו תמיד, אין עליך כל הכבוד, אוהבת אותך :-)
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) תודה לכם משבחי היקרים אוהבת לקרוא,YAELHAR,נוריקוסאן,יפעת,ואחרונה חביבה ליז היקרים. שמחתם אותי מאד.
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) תודה אנקהלה יקרה, על המחמאות החמות,שמחה ששימחתי אותך עם הסופר הגדול והקסום הזה.
אנקה	אנקה (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) לנולינקה, החזרת גם אותי לשם:) ביקורת מקסימה עדינה ואוהבת מאוד. תודה לך שהזכרת והחזרת את אחד מגדול הסופרים שקמו לנו כאן. אם לא הגדול מכולם.
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) תודה לכולכם, שין שין, יוסף, הקיסרית, ג'ו מארץ ויעל 93 היקרים.
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) תודה תום, אכן זרחה השמש לאורך 94 עמודים תמימים:-)
תום	תום (לפני 14 שנים ו-3 חודשים) ביקורת מעולה!!! ואיזו שמש האירה כשציטטת מעגנון. זיכרון בהיר מנובלה קסומה....