אני תמיד דוחה קריאה חוזרת של ספרים.
יש לי רשימה באתר של ספרים שאני צריכה לקרוא שוב, ונכון לרגע זה היא בקושי מתקדמת.
זה פשוט משהו שקשה לי להגיע למצב שאני קוראת שוב את אותו ספר, אני אחרי הכל מכירה את העלילה, אולי אני לא זוכרת לגמרי את הפרטים, אבל אני יודעת איך זה הולך להסתיים ומה יעלה בגורלן של הדמויות. אז למה לקרוא שוב? לא עדיף לקחת ספר חדש?
ובכל זאת, יש את הספרים האלה ששווים קריאה חוזרת, שהם היו כאלה טובים, שהשפיעו עלי כל כך הרבה. שאני פשוט מרגישה שמגיעה להם הזכות להיקרא שוב.
סדרת ארטמיס פאול היא אחת מהן.
הסדרה הזאת השפיעה עלי המון, אואן קולפר היה סופר מוכשר באופן מדהים מבחינתי, הסדרה הייתה מעולה וגרמה לי לשנוא, לאהוב, לבכות ולצחוק, חיכיתי בקוצר רוח לספר האחרון (שאותו עדיין לא קראתי לצערי הרב מאוד) שיצא כבר.
אבל בשלב מסוים, ככל שעבר הזמן, פיניתי מחשבה לדברים אחרים חוץ מארטמיס פאול, הכרתי ספרים חדשים ותחביבים חדשים, ולצערי ארטמיס פאול קצת נדחק הצידה, במובן מסוים.
אבל הוא היה ברשימה של הקריאה חוזרת שלי, כי זכרתי את הסדרה לטובה.
אבל, כמו שאמרתי בתחילת הביקורת, אני תמיד דוחה הקריאה חוזרת של ספרים.
אז מה גרם לי ללכת לספריה ולהשאיל אותו שוב?
אני לא ממש בטוחה, האמת, היה לי כבר ספר שתכננתי להתחיל. אבל החזרתי ספרים בחזרה לספרייה ועברתי אוטומטית על המדפים לחפש ספר, ולא מצאתי שום דבר מעניין.
אבל הוא היה על הכוננית של הספרים שהוחזרו לא מזמן, לא בולט לעין בכלל עם הכריכה החומה והפשוטה שלו (לא שעדיף את החדשות, הן נוראיות) ובכל זאת, אפילו שהחשבתי אותו להכי פחות טוב בסדרה, לקחתי אותו. אין לי מושג למה.
יום אחרי, במהלך שיעור ספורט, שאר הבנות משחקות כדורגל, ואני מתיישבת בצד ופותחת את הספר. ואני שוב קוראת את אותה פתיחה שזכורה לי, על באטלר וארטמיס, בחום של אירלנד.
אותה תחושת שעמום שזכרתי מהספר בקריאה הראשונה לא הייתה קיימת בכלל, העלילה עניינה אותי למרות שידעתי איך הכל הולך להיגמר ומה הולך לקרות, הדמויות הצחיקו אותי. והפגישה הראשונה של הולי שורט וארטמיס העלתה לי חיוך על הפנים, כי ידעתי בדיוק איך זה הולך להמשיך.
והכתיבה של אואן קולפר נפלאה, כבר כמעט שכחתי כמה כיף לקרוא.
ופתאום אותה התלהבות שהייתה לי מהסדרה בשנה שעברה חזרה שוב, אולי לא במלואה, אבל יש לי תחושה שאני הולכת לעשות קריאה חוזרת לכל הספרים הבאים בסדרה. והאמת שכבר הספקתי להשאיל גם את הספר השני ולהתחיל לקרוא אותו.
מתוחכם, מקורי, נפלא, מצחיק ושנון. הסדרה מיועדת לכל הגילאים. וללא ספק שווה קריאה חוזרת.
