ביקורת ספרותית על אנשים מרעילים - כיצד לעבוד עם אנשים קשים מאת אלן קאוויולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 במאי, 2011
ע"י yaelhar


הספר הזה, הוא ספר מקצועי בתחום ההתנהגות האנושית, ועוסק באיפיון והגדרה של האנשים, שכל האחרים מתקשים להיות במחיצתם ולעבוד איתם - אנשים בעלי הפרעות אישיות. לא היה עולה בדעתי לכתוב פה הרהורים על ספר מקצועי, אילולא ידעתי מה רב מספרם של הנתקלים בבעלי הבעיות האלה, ועד כמה האחרונים מאמללים את סביבתם: האנשים העובדים מתחתם, עמיתים ואף מנהלים, שלא לומר בני משפחה מקרבה כלשהי. וכמו שכתוב בפרק הפותח את הספר - כמעט אין אדם שלא נתקל באישיות כזו, והתמודד עם התסכול.

הספר כתוב היטב ומעניין. אני מציינת את זה כי לחלק מהספרים מהסוג הזה יש נטייה מייאשת להיות כתובים רע, לסבול מחוסר סדר באירגון החומר, ובעיקר להיות משעממים עד מוות. (וזה מוזר מאד, אם ניקח בחשבון שכותביהם למעשה מתפרנסים מהשפה ומהתקשורת עם אנשים). הספר הזה מאורגן היטב, ומאפיין באופן בהיר את הטיפוסים השונים המאכלסים את המדור "הפרעת אישיות". (לא להתבלבל עם בעיות נפשיות - ממש לא מדובר במחלות נפש).

"הפרעות אישיות הן שיבושים ארוכי טווח באישיות, המתחילים להופיע בד"כ בסוף תקופת ההתבגרות וממשיכים לאורך חייו הבוגרים של אדם". בספר מאופיינות ההפרעות העיקריות שאובחנו, (שאין כמובן צורך לומר שבד"כ אינן מתבטאות באופן "טהור" כמו בספרות המקצועית...) מתוארות התופעות מהן סובלת סביבת העבודה של אותם אנשים, ואף ניתנות עצות איך להתמודד איתם.

הספר מעניין - כבר אמרתי - כתוב בידי שני פסיכולוגים עם רקע של הוראה באוניברסיטאות, אנשים בעלי נסיון קליני רב. הם מאירים היטב תחום שבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב מספקת, תחום התעסוקה, וזאת למרות שפעמים רבות אנשים מבלים בעבודתם זמן רב יותר משהם מבלים עם משפחתם.
החלק הפחות מוצלח של הספר הוא העצות איך להתמודד עם המנהל/העמית/הכפיף בעלי הפרעת אישיות: הניסיון לתת עצות - שברוב המקרים לא יועילו - מקרב את הספר - ללא הצדקה - לסוג המאוס של ספרי ההדרכה למינהם.

לסיכום - כדאי לקרוא את הספר כדי להלביש מלים על תופעה מוכרת ושנואה של אנשים ש"אי אפשר להסתדר איתם". אבל לדעתי לא כדאי להתחיל לאבחן חברים לעבודה, והשימוש בעצות מהספר - על אחריותכם.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
תודה עמיר זה קורה שקוראים ספר עיון ומוצאים את תובנותיו בכל מקום...וזה קורה לא רק לסטודנטים לרפואה...
עמיר (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הסיכום שלך "לא כדאי להתחיל לאבחן חברים לעבודה". מעולה. אין דבר בלתי נסבל יותר מפסיכולוגיה בגרוש.
yaelhar (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
dushka:. גם אני, בזמנו בחרתי בשלישית...כמעט אין ברירה אחרת. אבל זה לימד אותי לקח על יחסיות. ולצערי אין לי אופציה לא לקרוא ספרי עיון.
dushka (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
אני לא קוראת ספרי עיון ובכל זאת, זאת אכן נקודה רגישה. וכמי שסבלה מהרעלה קשה שנה וחצי אני יכולה להעיד שניתן לצמצם את פרק העצות לשלושה סעיפים קצרים: א.לפתח עור של פיל ב. לפטר, או לדאוג שיפטרו ג. להתפטר. אני בחרתי בשלישית..
yaelhar (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
ליעקב קאליש: ממש לא טעית. אי אפשר (בכולופן אני לא יכולה) להתלהב מספר עיון: מעצם טיבו הוא מיועד להשכיל וללמד, לא להנות.
yaelhar (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
נוריקוסאן תודה על התגובה. היססתי רבות לפני שכתבתי עליו בעיקר כי הוא לא ספרות. מה שהכריע את הכף היה הנושא שנראה לי מעניין רבים.
י. קליש (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
בקיצור, לא למהר ולקרוא? התלהבות גדולה לא ראיתי. האם טעיתי?
נוריקוסאן (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
תודה שהעלית לכאן ספר לא כל כך מוכר. נשמע מעניין ומועיל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ