“אוי אנה פראנק , כמה עצוב היה לקרוא את היומן הזה. בכל פעם מחדש אני מגלה עוד ועוד סיפורים על אנה, יש כאלה עם גרסה דומה, יש כאלה אחרות ושונות. תמיד רציתי לקרוא את היומן שלה, עניין אותי מה היא כתבה שם בתקופה הכי קשה בחייה. בעקבות הטיול שעשיתי לפני שבועיים בהולנד, ביקרתי בבית המסתור של משפחת פראנק. התור היה ארוך, כולם חיכו בסבלנות, בהתרגשות ובסקרנות לראות היכן הסתתרו בני המשפחה. כשנכנסתי לבית”

“חלקים קטנים, ניירות מצהיבים, דמעות על הכריות, מוות, התבגרות, אהבה ראשונה, שחצנות, פחד, רדיו, מילים, מעשים, 6 מיליון.”

“הספר 'יומנה של אנה פרנק' מספר על הילדה יהודיה בשם אנה פרק שעברה את מלחמת העולם במסתור צפוף וקטן אשר כתבה ביומנה האישי את התחושות והרגשות שלה במהלך השואה. אנה מספרת ביומנה על אחותה, אביה, אהבתה הראשונה (פיטר ואן דאן) ועל עוד הרבה גורמים המשפיעיעם על חייה לרעה ולטובה! אנה מספרת ביומנה שהיא מרגישה מאוד בודדה, גם שיש לה את אחותה ואת אהובה ואת משפחתה, וכך גם אני (ואף כל אחד) מרגישה כך לפעמים. יומנ”

“אנה פרנק היא מושא ההערצה שלי כבר כמה שנים. לא קראתי את כול הספר, רק קטעים ממנו, קטעים חשובים. בכול זאת הרגשתי כאילו היא חלק ממני, רציתי לעזור לה, רציתי לעודד אותה, את המשפחה שלה. למרות שלא היה בזה טעם, לצערי הרב. עצוב, כול כך עצוב מה שקרה, כול המלחמה הנוראית הזאת, כואב לי הלב. ממש כואב לי הלב... דירגתי עד הסוף, ואני מצדיקה את זה.”

“אוי אנה פראנק , כמה עצוב היה לקרוא את היומן הזה. בכל פעם מחדש אני מגלה עוד ועוד סיפורים על אנה, יש כאלה עם גרסה דומה, יש כאלה אחרות ושונות. תמיד רציתי לקרוא את היומן שלה, עניין אותי מה היא כתבה שם בתקופה הכי קשה בחייה. בעקבות הטיול שעשיתי לפני שבועיים בהולנד, ביקרתי בבית המסתור של משפחת פראנק. התור היה ארוך, כולם חיכו בסבלנות, בהתרגשות ובסקרנות לראות היכן הסתתרו בני המשפחה. כשנכנסתי לבית”

“חלקים קטנים, ניירות מצהיבים, דמעות על הכריות, מוות, התבגרות, אהבה ראשונה, שחצנות, פחד, רדיו, מילים, מעשים, 6 מיליון.”

“הספר 'יומנה של אנה פרנק' מספר על הילדה יהודיה בשם אנה פרק שעברה את מלחמת העולם במסתור צפוף וקטן אשר כתבה ביומנה האישי את התחושות והרגשות שלה במהלך השואה. אנה מספרת ביומנה על אחותה, אביה, אהבתה הראשונה (פיטר ואן דאן) ועל עוד הרבה גורמים המשפיעיעם על חייה לרעה ולטובה! אנה מספרת ביומנה שהיא מרגישה מאוד בודדה, גם שיש לה את אחותה ואת אהובה ואת משפחתה, וכך גם אני (ואף כל אחד) מרגישה כך לפעמים. יומנ”

“אנה פרנק היא מושא ההערצה שלי כבר כמה שנים. לא קראתי את כול הספר, רק קטעים ממנו, קטעים חשובים. בכול זאת הרגשתי כאילו היא חלק ממני, רציתי לעזור לה, רציתי לעודד אותה, את המשפחה שלה. למרות שלא היה בזה טעם, לצערי הרב. עצוב, כול כך עצוב מה שקרה, כול המלחמה הנוראית הזאת, כואב לי הלב. ממש כואב לי הלב... דירגתי עד הסוף, ואני מצדיקה את זה.”