ביקורת ספרותית על בחזרה אל קולד מאונטן - ספריה לעם #453 מאת צ'רלס פרייזר
ספר מעולה

---

מה אתם חושבים על מלחמה? מצד אחד כל האנשים שונאים מלחמה (או, לפחות , מצהירים על זה...) ומצד שני - אין אדם בעולם שלא חווה מלחמות. ובין המלחמות שלנו אנחנו גם קוראים על מלחמות של אחרים. אז אנחנו שונאים מלחמות? אחד משני הציטוטים שבחר הסופר כמוטו לספרו, הוא ציטוט מיומנו של דארוין לגבי "...המלחמה האיומה והשקטה המתנהלת ביערות השקטים ובשדות המחוייכים..." וזה רמז לגבי מה שחושב הסופר על הסיבה למלחמות.

הספר שהוא ספר ביכורים לסופר עוסק במה שמעוללת המלחמה למי שנלכד ברשתה: אנשים ונשים המנסים לשרוד, חיילים הנאלצים להילחם, האכזריות שהמלחמה מאפשרת, מנצלי ההזדמנויות המרוויחים מהמלחמה, והנימה היא - המלחמה חשובה הרבה יותר מהאזרחים שבגלל "ההגנה על ערכיהם" היא פרצה.

הסיפור הוא על מסע שעורך פצוע, עריק ממלחמת האזרחים בארה"ב בחזרה אל חייו ואל אהובתו. על מה שהוא פוגש בדרכו, על התובנות אליהן הוא מגיע, ועל התקווה שמאפשרת לו לנסות - למרות שהסיכויים נגדו. הדמויות בנויות היטב, אנחנו מבינים את התנהגותן, מזדהים איתן, מחזיקים להן אצבעות שיצליחו לגבור על כוחות השחור מסביבן למרות שאנחנו יודעים את האמת: אי אפשר להילחם במלחמה. זה קרב אבוד מראש.

הספר הוא טוב, קריא, מעניין. הוא היה חודשים ארוכים בראש רשימת רבי המכר בארה"ב. מעניין לקרוא אותו אבל בסוף, כשהמשמעות חילחלה, רק רציתי לבכות. מלחמה עתיקה הוכיחה לי - אמנם הדברנו את האבעבועות השחורות והדבר, אבל המגפה הקטלנית מכולן, זו שהורגת והורסת גם את חיי הנשארים בחיים - היא נשארת איתנו. כנראה לנצח.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על בחזרה אל קולד מאונטן - ספריה לעם #453