תולדות משפחת הרצל הכתובה בצורה ידידותית וחלקי קטעים מתוך יומנו של ב.ז.הרצל שמובאים בגוף ראשון לאורך ההיסטוריה היהודית הקצרה הזו אך מלאת עשייה שהספר לא יכול היה להכיל עקב הכמות האדירה וחבל.
הספר הזה הוא אות ומופת לכל אלו ששכחו שהאנטישמיות לא פסקה אלא רק שינתה צורתה והיא רענון לכל אלו שאומרים שעדיף לעזוב לברלין או קנדה כי שם אפשר לקנות בית בחצי מחיר ועבודה טובה.
לכל אלו שחושבים שבצלם, שוברים שתיקה והקרן החדשה יעשו סדר חדש במדינה אחרי שהם יהרסו אותה ויבנו מחדש .

הספר הוא עדות חיה לתלאות שמאות אנשים שרצו להקים בית בישראל עברו , נתנו את נשמתם לרעיון מסוים ושמו בצד את ההדאגות הכלכליות והמשפחתיות והשקיעו את כל מרצם בדבר ענק אחד וזה בית לעם נרדף ומושפל , ממוגר מחיי התרבות והמסחר בדרך אל השמדה סופית . ראוי רק לציין שלפני השואה במזרח אירופה בתקופה לא ארוכה אלפי יהודים נרצחו בפרעות והותקפו פיזית ברחובות, זה היה סיפתח קטן לגיהנום שבא אחריו.

כמובן שיש גם את אותם אינטרנסטים שלא היה אכפת להם מיהדותם והם בזו לה , העריצו את הגויים בשם הכסף והתרבות , התבוללו וחשבו שבזה הם פתרו את העניין,
אבל לבוז לעברנו זה כמו לבוז לאימנו .
למטבע שני צדדים .
לצערי הם נוכחים גם כיום בצורה אחרת , פעם זה היה הרצון להתערות בחברת הגויים המתורבתים , היום זה בשם זכויות האדם . למשל אסף הראל שחושב שזה יהיה ממש בידור ללעוג למשפחת נתניהו ביום בו הם מתאחדים עם השכול או לקרוא לחיילי צה"ל רוצחים .
זה מראה לאן המוסריות של חלקנו הדרדרה .


הספר הוא אות הוקרה לאנשים רבים שהקימו מעפר יסודות חדשים שיביאו לתמורות גדולות , את כל חייהם הם הקדישו לכך. בנימין זאב הרצל הוא גיבור הספר אבל הוא לא היחיד ,הוא רק אחד והרשימה עוד ארוכה , יש לא מעט גיבורים ראויים להערצה .
זו ההיסטוריה שלנו , אנחנו לא אמריקאים ,אנחנו לא גרמנים ולא צרפתים - אנחנו יהודים .

וכעת כשיש לנו מדינה , קריאת הספר הזה לא תזעזע אותנו עמוקות . אך היא תזכיר לנו , לפחות לחלקנו .אלו שאוהבים אותה . שאמנם מדינתנו אינה מושלמת אבל מן הראוי שנתייחס אליה בכבוד , למען אלו שייסודו אותה ולא נחפש רק איך להרוס אותה.

קראתי כמה עמודים. שיעמם אותי מאוד. אחת הסיבות שכיום אני כבר לא קוראת ספרים מהסוגה הזו.