ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 במרץ, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
ג'ק לונדון שחי בסוף המאה ה - 19 ומת בתחילת המאה העשרים כתב סיפורים כפי שחי: במהירות, בכושר תאורי נפלא, חווה את נושאיו אישית - גם הנושאים שנאמר שקנה, ב - 7 דולאר לנושא. הוא עסק בדי הרבה מקצועות כדי לשרוד. ותיעד את אמריקה - לפני שהיתה ארצות הברית - בימיה הראשונים האכזריים והתמימים.
פנג הלבן יצא לאור ב 1906 כסיפור בהמשכים בעיתון, וזכה להתלהבות רבה. הסיפור מסופר דרך עיניו של כלב-זאב - שחי בתקופת הבהלה לזהב תחילה בין אינדיאנים ואחר כך בין מחפשי זהב לבנים. הסיפור מתאר מציאות של אנשים "ערב רב" המגיעים ממקומות שונים, חברה ללא חוקים שהמוטו שלה הוא "חטוף ואכול, לפני שיחטפו לך". דרך תאורי עלילותיו של הכלב אנו מתוודעים למחפשי הזהב ה"אנושיים" ומגלים הרבה על האופי האנושי: על רשעות, קטנוניות, התעללות בחלשים וגם על גבורה וחמלה. היות והסיפור נועד למכור עיתונים - ג'ק לונדון לא חסך בתאורים קשים ולכן הפיכתו של הספר לספר לנוער מוזרה.
ספר לנוער: המון התעללויות עבר הספר, כדי להתאימו למה שראוי "לעיניהם התמימות" של בני נוער. קיצצו בו, שינו חלק מהכתוב, "עיבדו" אותו ללא הכר. העניין הוא שג'ק לונדון הוא סופר כה ענק, שטביעת ידו ניכרת גם במוצרים המסורסים הנושאים את שמו.
הספר הזה מופלא בעיני. לא רק בגלל המציאות אותה הוא מתאר בצורה כה פלסטית, שאתה יכול ממש לשמוע את צליפות השוט של מובילי המזחלת, לרוץ עם להקת הזאבים הרעבה, להריח את מדורות המחנה האינדיאני ולחוש בקור המקפיא עד מוות. הסיפור הוא מופלא כי הסופר מסוגל לתאורים של יופי ושל אהבה בתוך מציאות כה קשה. ובכל שורה בספר ניכר הכבוד העצום שהוא רוחש לטבע ולברואיו, בעלי החיים. וגם כי גם בסביבה של אובדן צלם הוא מוצא מקום לאמון, לכבוד ולאהבה.
כמו שאתם מבינים - בעיני זה אחד מהספרים הנפלאים שנכתבו, ליחו לא נס, למרות שהוא זקן מכולנו.
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
