גילוי נאות: צפיתי בסדרה בנטפליקס, עונה אחת, שמונה פרקים(כל פרק כ-50 דקות).
מאט הדמות הראשית, מושך את הצופה/הקורא להיכנס לחייו שהסתבכו
בגלל קטטה שמראש לא הייתה אמורה להתרחש.

ריבוי ההתפתחויות, המתח , הסצנות הקשות,
החשש שהחיים עלולים ליפול לסחרחורת מטורפת
גם אם אתה "אדם מן הישוב" , כל אלה היו קשים לצפייה
אז רוב הסיכויים שהייתי מניחה את הספר מתישהו באמצע...
כך שלפעמים!! עדיפה הצפייה מהקריאה.

יכולה גם להוסיף שהשחקנים המעולים משכו אותי לצפות עד תום,
וכשאני רואה סרט שנעשה לפי ספר שטרם קראתי,
הסקרנות מושכת אותי לצפות בדמויות שמקבלות חיים על האקרן. מומלץ.

ציטוט:
"כאב הוא כמו חיית פרא,
או שמאלפים אותו, או שהוא אוכל אותך"

הרלן מכה שנית עם ספר נוסף על שוטרים - חשפניות עבר - ניו ג'רזי.
ספר מותח אין מה לומר, רק קצת ישן הקטע של טלפון מצלמה הלא כן? טוב הספר יחסית ישן.
נקודה שתמיד מפריעה לי בספרים שלו היא הצורה שבה הוא גורם לך לחשוב ברצינות על דברים חמורים, שהם לחלוטין בסדר.

הרלן קובן- חובב מתח בלתי נלאה!!

התמימים--ספר שכולו מתח ולחץ, כל כך הרבה דרמה בספר אחד.
כל-כך הרבה עניינים ונקודות שנוגעות בכריכה אחת.
ישבתי לקרוא את הספר בלי הפסקה אחת! בעצירת נשימה.
לאחר שסיימתי את הספר הרגשתי תחושת עייפות כבדה!
עד לפני כמה שנים הייתי קוראת רק ספרי מתח, כבר כשהחלטתי לחזור לקרוא ספרי מתח ולאחר המלצה חמה על הספר הנ"ל ישבתי לקרוא את הספר.
אני חייבת לציין- התאכזבתי!

אני התאכזבתי כי אני חושבת שכאשר מסיימים לקרוא ספר טוב צריכים להרגיש תחושת סיפוק או חשק לספר נוסף. במקרה הזה, אצלי זה לא קרה.
"התמימים"- הספר הראשון שקראתי של הרלן קובן וגם האחרון.

ככה, ככה! אפשר לקרוא, אבל לא מוכרחים. הרעיון הלא אמין, לדעתי, שברגע שיש עליך תדמית של אסיר משוחרר ולא חשוב מה הרקע, אז מראש אתה חשוד בכל מה שקורה בסביבה - לא מאפשר לי לתת לסיפור הזה דרגה גבוהה של אמינות. זה ספר עם קצב ועם אירועים אבל איפה שהוא קשה לי לתת אמון בהיתכנות של מה שקורה שם. בכל מקרה - ספר להעביר את הזמן ותו לא. לא חוויה ספרותית משמעותית ואפילו לא בז'אנר הזה. נראה לי שזה ההרלן קובן האחרון שלי.

אני אהבתי את עלילת הספר
קראתי עד עכשיו שני ספרים של הסופר, ואני מאלה שכן אוהבים את הכתיבה והעלילה של הספרים שלו

הספר הראשון של קובן שאני קורא
הקצב טוב, צורת הכתיבה מעניינת ומרתקת
קל להתחבר לכל הדמויות העיקריות והרבה מתח טוב
(רק חבל סהסוף קצת דביק)
התאכזבתי לסיים את הספר כי נורא נהנתי לקרוא אותו

אולי זה בגלל שקראתי כמה קובנים אחד אחריי השני , אולי אני בתקופה של מחסום קריאה ואולי,סתם רעיון פרוע, אולי הספר פשוט לא טוב . איך שלא יהיה,משהו כאן לא עבד .כאילו קובן בעצמו כבר התעייף מעצמו ומהשטיקים הקבועים שלו ככה שהוא אפילו לא מנסה להתכחש אליהם .
הכל יותר מידי . (למעט ההפתעות והטוויסטים),יותר מידי דמויות,יותר מידי עלילות שמתחברות בסוף בצורה שגורמת לך לגחך "חה, איזה עולם קטן!" מה שהרגיש לי כאילו פתחתי את ערוץ ויוה ונתקלתי באחת הטלנובלות האלה שגם אם לא רואים חודשיים עדיין מבינים הכל. אז כן , משהו כאן לא עבד ומרגישים את זה.הסוף כל כך מאולץ והוליוודי אבל ... ייאמר לזכותו של קובן שמבחינת הכתיבה - היא השתפרה מאז "הנעלמים"(תארו לכם עד כמה היא הייתה גרועה) - פחות דיאלוגים סתמיים ויותר בשר. דבר נוסף שאפשר לשים לב אליו - לפחות בספרים שלו שאני קראתי - הוא הביקורת על החלום האמריקקי - קוטג' בפרברים+כלב+כרס+קרחת. אם אתם מתכננים טיסה בקרוב\מחפשים ספר ליום כיפור הבא\סתם משעמם לכם בשירותים - זה הספר האידיאלי בשבילכם.

מרתק מהרגע הראשון. אני מודה שלקראת הסוף כבר קצת התבלבלתי ואת הסוף (הקטע עם קימי) בכלל לא אהבתי, לא היה נראה לי אמין ולא התחבר לממה שקרה קודם בינהן.
בכל מקרה, מדובר סה"כ בספר טוב לדעתי.

מאוד אהבתי את הספר, הרלן קובן הוא סופר מעולה אם כי למדתי שיש לקחת מרווח בין לספר לספר שלו. אוהבת את הז'אנר הזה מאוד. הסופר הזה הצליח לא פעם להפתיע אותי בספריו המעולים!. ממליצה בחום!