ביקורת ספרותית על הצד האפל של האהבה (שני כרכים) מאת רפיק שאמי
ספר בסדר

---

בעל תוכן אבל איטי מדי
כרגיל, הסופר כותב בצורה יחודית. הפעם על סוריה בתקופה המודרנית(סוף התקופה העותמנית ועד ימנו).
זאת במבט על מספר משפחות ובעלילה הדומה לרומאו ויוליה.
עד כאן החומרים טובים, בספר יש הומור, תיאור מפורט של חיי נוצרים ומוסלמים, וכן הצגה מפורטת של הווי, אורח חיים ומחשבה על פי התקופה.
הבעיה היא שהסופר לא רצה להשמיט שום פרט מהמידע שיש לו על הנושאים השונים.
כל דמות, בין אם היא ראשית או משנית, מקבלת מקום ומרחב בספר ובעלילה. הדבר נכון לכל ארוע.
מצד שני , מסיבותיו הוא, מסתיר לנו הסופר שמות של מנהיגים ואנשים אמיתיים עליהם הוא כותב.
התוצאה של ההרכב שתיארתי הוא בליל לא מרוכז שכל קטע בו הוא יפה אבל המכלול מעייף.
העלילה אינה מרוכזת וחבל.
למרות זאת אני ממליץ לקרוא אותו בעצימות נמוכה, כלומר לאט לאט עם הפסקות.
יש מה ללמוד ולקלוט בספר, כולל ההומור המעודן. אבל כמו במזרח, צריך אורח רוח כדי לשלות ולמצות את הנושא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הצד האפל של האהבה (שני כרכים)