נעלי סוכרייהג'ואן האריס7ואלה יופי, העלתי 5 קילו בגלל הספר הזה. האריס הזאת עם תיאורי השוקולד האין סופיים שלה. בסוף כל פרק רצתי למקרר וחיסלתי עוד חבילת שוקולד או עוגיות. אז כך שכשקראתי את הספר חשקתי בשני דברים: אחד כאמור שולוד והרבה והשני שהספר יסתיים כבר מרוב שהוא משעמם ומוזר, מין שילוב לא מוצלח בין טלנובלה מקסיקנית וספר על מכשפות. בסוף נגמרה לי הסובלנות ולא גמרתי לקרוא אותו. יאלה, אני יוצאת לרוץ, צריך לרזות בחזרה.....
קריאת הקוקייהרוברט גלבריית (ג'יי. קיי. רולינג)4מאכזב. קיוויתי שהבלש קורמורן סטרייק יערוך את החקירה שלו בעודו רכוב על מטאטא, פותח דלתות בעזרת שרביט קסמים ובמקום מזכירה משעממת ישב אצלו במשרד כובע מדבר. אבל שום דבר מזה לא קרה. האמת שאם מדברים ברצינות אז הספר היה משעמם קצת וסליחה על הקלישאה חסר קסם. שלושה כוכבים, לא יותר.
הבחורה על הרכבתפולה הוקינס8ספר מדכא קצת, הזכיר לי את ה"gone girl" באווירה שלו. הוא על חיים אמיתיים ולא על החיים מסרטי ההוליווד והחיים מדכאים לפעמים ולא הולכים כשורה ודברים משתבשים. בסה''כ ספר טוב, מותח, אך לקראת שליש האחרון שלו אפשר כבר להבין מי הרוצח. שזה נחמד כי בהרבה ספרים הרוצח הוא איזה דמות שולית שבקושי הוזכרה בתחילת הספר וזה לא פייר כלפי הקורא.
ללכת בדרכךג'וג'ו מויס5אחד הספרים הטובים שקראתי בתקופה אחרונה. הסיפור והדמויות יצרו בי הזדהות מוחלטת. הדילמה המוסרית שהועלתה בספר (האם צריך לשמור על חיים בכל מחיר) מאוד רלוונטית בימינו כשרפואה מודרנית מאפשרת להחזיק בחיים אנשים מוגבלים וחולים מאוד. טוב, אני חייבת להפסיק לכתוב כי דמעות זולגות לי על המקלדת...עלול להיווצר קצר...לא נעים....
האנאלפביתית שידעה לספוריונס יונסון6לפי דעתי אחלה ספר. שנון, זורם, מעניין. לדעתי הוא קיבל ביקורות לא טובות כי אין את אפקט ה"ואו" שהיה לאנשים כשקראו את זקן בן ה-100. לדעתי אם הספר הזה היה יוצא ראשון הוא היה מקבל דירוגים יותר גבוהים.
סיפור זמנירות אוזקי8כשסיימתי לקרוא את ''שנת הבשרים שלי'' מיד חיפשתי עוד ספרים של אוזקי. בספר הזה אוזקי עוסקת בשאלות ''מה הוא זמן'',''מה הוא רגע'' ו-''מה זה עכשיו''? את השאלות היא בוחנת מנקודת מבט של ילדה מתבגרת יפנית, אביה בעל נטיות האובדניות, נזירה בת 104, טייס קומיקדזה וסופרת הנמצאת במשבר כתיבה. לכל אחד תשובה משלו לשאלות שנשאלו.ספר שעוסק בנושא מורכב שכזה עלול היה להיות משעמם וכבד, אבל אוזקי עטפה את התהיות הפילוסופיות בסיפור מעניין, כך שהכתיבה זורמת עם מידה טובה של אירוניה עצובה. אישית נהנתי מהספר.
חמישים גוונים של אפור אריקה לאונרד ג'יימס7כוכב אחד לספר וחמישה כוכבים למי שעשה עבודה שיווקית לספר הזה. עזבתי באמצע. משעמם משהו....
בלתי שבירלורה הילנברנד2ספר על אישיות מאוד מעניינת. הספר עצמו לא מאוד זרם לי (לקח לי חצי שנה לסיים אותו), אבל הוא מספר על בן אדם מיוחד במינו ולמדתי ממנו הרבה על מלחמת ארה''ב-יפן. עוד מעט גם יוצא הסרט בביומו של הגב' אנג'לינה ג'ולי בכבודה ובעצמה. מעניין מה יצא:-)
ילד 44טום רוב סמית2מה זה? אני ו99% מהאנשים שכתבו כאן ביקורת על הספר קראנו את אותו הספר? לדעתי לא מגיע לו יותר מ-2 או 3 כוכבים כי יש לו מתחרים הרבה יותר חזקים גם בתחום ספרות בלשית וגם בתחום ה"זוועתון הסובייטי". מי שרוצה ללמוד על התקופה עדיף שיקרה ספרים של מישהו שהיה שם וחווה את הכל על בשרו, למשל סולג'ניצין, ומי שרוצה ספר בלשי, לדעתי גם כן יכול למצוא ספרים מוצלחים יותר.