נער האופנייםאלי עמיר11אלי עמיר הוא הסופר האהוב עלי. אהבתי את התחלת הסיפור ואת סופו. יש באמצע חלק די נכבד ומשמים לטעמי בו הרגשתי שנורי רק הולך ממקום למקום ברחובות ירושלים. אבל השליש האחרון מרגש ומפצה. לדעתי, ספר חובה בתיכונים. אכן כמו שנאמר ספר שנותן את תמצית ההיסטוריה והראשית הפוליטית של המדינה. מי נגד מי, מאיפה הכל התחיל, מי דואג למי, אנשי שלומנו ועד לנבואתו של קוכמייסטר "עוד יתנו פה שוחד..." מעורר כל כך הרבה מחשבות על הדור שהקים את המדינה,על הנער הצעיר שעול משפחתו על כתפיו,הפרידות שנכפו עליו, קשיי הקליטה שלו ושל משפחתו.ההשתלבות הזהירה וההדרגתית וההתערות בעבודה ובחברה עד לשלב המתואר במשל על העורב והיונה שמאוד אהבתי.כל כך קולע למצב ההישארות בתווך. נוגע הרבה בשאלת הזהות שעולה עם הרצון לעברת את שם המשפחה. הסיפור באמצעות נורי נוגע במעגלים רבים של החברה. החל מנורי עצמו, משפחתו, הכפר, הקיבוץ, ירושלים, מקום העבודה, בית הספר, החברים, הותיקים, אנשי רחביה ואנשי השוק. תמיד זה נורי מול כל אלה, מול הרצון להשתלב בהם. בסוף הוא צריך גם להשתלב בתוך משפחתו שלו ולקבל אותה כפי שנשארה. מעניין איך היכן שאחד רואה וחוווה קושי האחר רואה פינוק וזאת בהקשר של נורי ואחיו. הספר הזה עבורי הוא כמו פנס שמאיר את כל אבני הדרך של הורי מהגיעם ארצה בשנת 51. ובעצם, גם שלנו , דור הצברים שנולד כאן. ספר על עליה וקליטה אשר מייחדת אותו ההיסטוריה השזורה בו והנימה החיובית שבו.נורי עבד קשה והתקדם והשתלב והתמודד עם הכל. מעניין אם ילדיו ונכדיו של נורי היו טוענים היום לאפליה. נ.ב. היה מפתיע לקרוא על וילסון(קרוב משפחה רחוקה) מחנות החשמל הותיקה אותו הכרנו.אנחנו עצמנו קיבוץ גלויות.
המזוודה של גברת סינקליירלואיז וולטרס4סיפור קליל על אהבה היום, אהבה בעבר, תרמית בעבר ותרמית היום, יחסי הורים וילדים בעבר והיום. קניתי בשדה התעופה להעביר את זמן הטיסה. ספר נחמד לעשות ממנו סרט בנות קליל. לא אכזב אבל גם לא כזה ששווה שיתפוס מקום בספריה.
עפיפונים - מהדורת 2015 רומן גארי (אמיל אז'אר)7ספר מרגש מאין כמוהו. על החיים והמוות, המלחמה, הטירוף, השפיות,היאוש, התקווה והסליחה. מי המשוגע ומי השפוי? מי נכנע ומי עומד בגאווה אל מול האויב? זכרון הוא מתנה או עונש? האם אפשר לראות באור אנושי גם את מי שמחולל זוועות? העפיפונים בעיני, בדמויותיהם של ז'ן ז'אק, מונטיין , פאסקאל , דון קישוט ואחרים נדמים בעיני כמי שמתבוננים על המתרחש מלמעלה ורואים את הזוועות. בזמן המלחמה נאלצים הרעיונות להנמיך עוף ואפילו להסתתר ולהעלות עובש עד לימים טובים יותר. אני לא יודעת מדוע כל התקצירים מדברים על סיפור האהבה בין הנער לודו ללילה האריסטוקרטית. זה בכלל לא הענין בעיני. זהו רק החוט (העבה) שקושר את העלילה ומחבר את הדמויות. ככל שהתקדמתי יותר בספר כן הוא ריגש אותי יותר ומשך יותר. יש בספר משפטים ארוכים באורך פיסקה שלפעמים צריך לקרוא פעמיים שלוש כדי לרדת לעומקם. וזה שווה. מאוד אירוני שהספר מסתיים בתקווה גדולה שאחרי המלחמה ואילו הסופר התאבד.
חמישה ימים שזעזעו את העולםניקולס בסט2תאור הסוף של מלחמת העולם השניה בחזיתות השונות . תאור גורלם של מי שלקחו חלק בהשמדה ושל מי שניצלו ממנה. ספר שמרחיב את הידע ומתאר בכתיבה עיתונאית את המאורעות. הסופר הוא גם עיתונאי. יש בספר תיאורים מזעזעים, מרגשים וכולו מעורר מחשבה. זה עלול לקרות שוב? מה השתנה בבני האדם? האם הלקח נלמד? איך זה שכל כך קל לסחוף ולרתום בני אדם למחשבות ולרעיונות מטורפים ומעוותים? הספר מלא בדמויות, שמות מוכרים יותר ופחות. מלא בשמות יישובים,אתרים, מחנות ריכוז, מחנות השמדה,מחנות צבא, תנועות צבא בחזיתות שונות. לאור זאת חסרה לי מאוד מפה ואיזו רשימה מקוצרת של הדמויות ותפקידן. נעזרתי ב googlemap בזמן הקריאה. מומלץ לכל מי שהנושא מעניין אותו.
הבית העגוללואיז ארדריץ'2ספר שלפחות עבורי עוסק בנושא מעניין שלא נחשפתי אליו בעבר. עוסק ביחסים שבין צאצאי האינדיאנים בשמורות לבין הממשל והחברה האמריקאית הלבנה. כל זה דרך סיפור על מקרה אונס שמספר לנו ג'ו ,מנקודת מבטו כמתבגר בן 13. היה קצת קשה להתמודד עם השפה של הספר ועם סגנון הסיפור אבל המאמץ כדאי. אני ממליצה לקרוא את אחרית הדבר דווקא בהתחלה. לדעתי זה עוזר להבין יותר טוב את היחסים בהיבט המשפטי, התרבותי והטריטוריאלי.
במערב אין כל חדש (הוצאה מחודשת)אֵריך מריה רֵמַרְק15ספר שנכתב ב 1929 ומגולל את חויות וסיוט המלחמה של חייל פשוט במלחמת עולם הראשונה. התובנות של החייל נבנות במהלך הספר שמתאר 4 שנים של לחימה עד שבסוף הספר הוא מגיע לדברים העמוקים יותר שנכונים גם היום. בסופו של דבר החיילים הצעירים מתגייסים מתוך התלהבות וכאשר הם חוזרים מהמלחמה הם מבינים שלא ישובו להיות מי שהיו. ולמרות זאת ,רוצים או לא,החיים מנצחים. חיי החפ"ש במלחמה מתוארים באופן מאוד כן וגלוי. כל המחשבות על הישרדות, רעות,כיצד נראים בעיניו המפקדים, המחנכים, הפוליטיקאים. הספר מתאר את המלחמה כפי שהיא נחווית על ידי החייל, בלי ליפות. לדעתי ספר חובה.
קולות מן ההריםחאלד חוסייני4סלט. אמנם טעים אבל עדיין- סלט. המון דמויות, תקופות שונות, סיפור בתוך סיפור, הולך קדימה, אחורה. בקיצור , מרוב עצים לא רואים את היער. השפה העשירה , התיאורים המורכבים והחיים הם התענוג שבקריאת ספריו של חאלד חוסייני, כרגיל. העלילה עצמה כאמור מורכבת ואפשר להנות ממנה כמובן אם התגברת על עומס הדמויות והתקופות.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה4אחת הפעמים הבודדות שהסרט יותר טוב מהספר...וזאת עוד לאחר שלוקחים בחשבון שגם הסרט לא משהו בכלל! ספר מעייף,משמים מייגע ומעצבן-רצוי לא להתקרב!
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה3אני בוררת את המילים הנכונות כדי לכוון את התרשמותי מהספר. אמנם עיצוב הכריכה מבטיח עלילה סוערת ומרתקת ,אף שם הספר מרמז על היות הספר סוחף וגדוש רגשות ,אבל אני ,איך לומר זאת בעדינות ,התאכזבתי קשות. מן ההתחלה לא הבנתי מה ביקש הסופר לספר. התבנית הסיפורית מטושטשת, והמשפטים עוברים חליפות מלשון עבר ללשון הווה ולהפך. גם הדמויות אינן מוצגות באופן שהקורא יתחבר אליהן . כל פעם צצות דמויות חדשות משום מקום, לא ברור מי אומר מה. ניסיתי למשוך ככל האפשר תוך דפדוף עצבני להמשך כדי לבחון את ההתפתחות ,אך לא הצלחתי להחזיק בספר מעבר לעמוד 100.לעיתים נדירות אני מפסיקה ספר באמצע בגלל שעמום . הסופר ,לפי דבריו, מעגן את הרומן במחקרים שערך לפני כתיבת הספר ,אולם לא די במחקרים ,עמוקים ככל שיהיו, כדי לרקום עלילה מרתקת ומעניינת.לא מובן לי מדוע זכה הספר לפרס הבוקר האנגלי אם הוא אינו מצליח למשוך את הקורא ולרתק אותו.לצערי לא מצאתי בו שום "ריגוש , יופי או תבונה". התובנה היחידה שלי מהמפגש עם הספר היא לא ללכת שולל אחרי העטיפה המרשימה והמפתה. מזל ששאלתי את הספר מהספרייה מבלי לשלם אגורה אחת.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה1קראתי ספרים טובים יותר, אבל הפצוע האנגלי בהחלט שווה את המאמץ. כן הוא דורש מאמץ וסבלנות. העלילה טובה ומובילה אותנו בדרך לא שיגרתית. הקריאה מאתגרת בקטעים מסוימים, כאשר הסופר מגלה על מי מדובר רק בסוף הקטע. סגנון כתיבה שונה ומאתגר. אני ממליץ ברמה של 7-8 מתוך 10.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה1אני בד"כ אוהבת לסיים ספרים שהתחלתי, אבל פה זה כבר היה נשגב מיכולתי. לא הגעתי אפילו לרבע של הספר! הספר מייגע, מבולגן, לא הבנתי מי נגד מי, משעמם נורא. נורא. ניגשתי לקרוא אותו כי הוא מוכר מהסרט (שלא ראיתי), הפסקתי ובאתי לפה לבדוק אולי יש עליו בכל זאת איזו ביקורת חיובית לרפואה, כדי שאתן לו בכל זאת צ'אנס. עכשיו, כשאני רואה שאין כזו ויש די קונצנזוס שלילי עליו, אני בוחרת שלא להוציא עצמי מהכלל. כי זה לא אני הפעם, זה הוא.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה1פעם שניה בחיי שהסרט עדיף על הסיפור. חושבת אחרת מן הכותבים עד עכשיו. הסיפור העיקרי הוא של הפצוע האנגלי. אהבתו ליפהפיה הנשואה תפגיש את שניהם בלי שליטה, כגורל טרגי במחזה יווני. הצקין אנגלי היפה והאשה יפת המראה אינם יכולים שלא להתאהב. אהבתם תביא את סבלם עליהם וכן סבלו של הבעל שדעתו נטרפת עליו. בקיצור: טרגדיה יוונית מודרנית ואם כך יש לספר ולסרט מעלות של קלאסיקה. [פעם ראושנה, 'זורבה היווני' סרט וספר איכותיים גם יחד] שושן
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה0אחרי קריאת הספר אני תוהה אם הסרט זכה באוסקר לא מכוון שהוא סרט ממש ממש טוב יחסית לסרטים בעולם הקולנוע אלה ההפרש העצום בין ספר גרוע לסרט סביל ( ואוו עד כמה ספר יכול להיות גרוע כדי לעשות כזאת סנסציה ) אמרו זאת תגובות מעלי וצדקו.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה0ספר מקסים ומיוחד! מסיבות שונות מאוד הזדהיתי עם כאבו הנפשי של הפצוע האנגלי וקשה היה לי לעזוב את הספר.
הפצוע האנגלימייקל אונדאטיה0ספר משעמם, ממש התאמצתי להגיע לעמוד האחרון. וגם כשסוף סוף מתחילה איזו שהיא עלילה היא לא כ"כ מעניינת. בזבוז זמן.