סיפור קורותיה של משפחת מתיוס-ביבקוב לוקח את קוראיו בצורה מדהימה לברה"מ למן שוף שנות ה-20 של המאה ה-20, חמש שנים לאחר מותו של לנין.
בוריס ביביקוב, סבו של מחבר הספר אואן מתיוס היה קומיסר צעיר שלמד להיות סוביוטולג והפך למלהיב המונים ולאחראי על האידאולוגיה והקמת מפעלי טרקטורים (חט"ז) בחראקוב שבאוקראינה, אשתו מרתה הייתה בת למשפחה שבה 11 בנות ועוד 2 ילדים שנפטרו, משפחתה נפטרה ממנה ומאחותה שנשלחו לחפש עבודה. אחותה חלתה בטיפוס והושארה ע"י מרתה למות לבדה.
בוריס שהיה כוכב עולה במפלגה טוהר- נעלם אי שם בשנת 37 לאחר שיצא לנופש. שני בנותיו לודמילה אמו של אואן מתיוס שהייתה בת פחות מ-3 ואחותה הגדולה לנינה חיות בצל הכתמתם כבודות במשטר הקומניסטי.
מרתה כמובן נעצרת כנהגו בתקופה ההיא ונשלח למחנה מעצר ל-11 שנים והבנות נאלצות לחיות בכוחות עצמן.
אח"כ תפגוש לודמילה את בעלה לעתיד מרווין מתיוס שלמד באוקספורד על ברה"מ ובא לעבוד בשגרירות ברטיניה והחל מסתגל לחיים המיוחדים ברוסיה, התאהב בלודמילה, והמשטר אסר עליהם להתחתן.
לנינה אחותה שסיפורה אף הוא מרתק התחתנה עם קרוב משפחתה גיבור מלחמה במלחמה הפטריוטית הגלוה (מלחמה"ע ה-2)
הספר עוד גדוש מאד , מאד אוטנטי ומתאר מציאות של טיהורים, מציאות של מלחמה עולמית וצורך לנדוד ולחפש מחסה, מציאות של רעב באוקראינה של שנות ה-30 וכמובן של רעב אדיר בימי מלחמת העולם.
אואן עצמו מוסיף נופך משלו עם עובדת היותו עיתונאי במוסקבה בנפילת ברה"מ ובשנים ההזויות שאח"כ וכמי שהלך בדרכו של אביו ועבד גם בשגרירות בתחילת דרכו.
ספר אדיר













