ספר מעולה. בדרך כלל אני נמנע מלקחת לידיים ספרים של כמעט 700 עמוד. זה נראה לי מסע ארוך מדי, והשאלה היא אם זה ישתלם...
והפעם זו בהחלט הייתה החלטה נכונה.
חשבתי שזה יהיה עוד ספר אגדה על שושלת חזקה ודורסנית, משהו בסגנון "דאלאס". אבל לא אצל בשביס זינגר...
למעשה זהו רומן היסטורי שמזכיר בפעמים רבות את ספריו של קן פולט.
אלא שכאן מדובר על שטח שמוגדר כ"פולין" שהיה תחת כיבוש רוסי או אוסטרי או גרמני, שהיו בו עמים שונים וביניהם גם העם היהודי. והעם הזה הוא נושא הספר, דווקא העם הזה. ויותר מכל - הגיבור הוא ממש אנטי-גיבור. חלש, מיוסר, מבולבל, לא ממוקד.
והספר דן בתקופה היסטורית מרתקת- מתחילת המאה ה 20 ועד מחציתה. הרוחות המנשבות של ההשכלה, ההתחרדות וההתפלגות של הרחוב החרדי, היציאה למערב (ובעיקר לארצות הברית), הציונות... בקיצור - אם יש נושא שהיהודים יכולים לריב עליו ולהיות מפולגים בו - שם תהיה מחלוקת. והכל באיזכור האירועים ההיסטוריים והשפעתם על המציאות הפולנית.
ומעל לכל יש את הכישרון הסיפורי הנפלא של בשביס זינגר. היכולת שלו להפוך רצף אירועים היסטורי לעוגה עשירה שבה יש הרבה יהדות (ביטויים, תפילות, מנהגים), הרבה פילוסופיה (משפינוזה ועד מאלתוס), מעט לאומנות רוסית והרבה אנטישמיות לא הגיונית. הבליל הזה נותן תחושה של חלום, מציאות בלתי אפשרית. אבל דווקא הספר הזה מעיד שהמציאות הזו הייתה והיהודים חיו בתוכה.
מרתק, מקסים, מלמד ומעורר מחשבות.

אחרי שש-מאות-שבעים-ושלושה עמודים של בשביס זינגר, אני מרשה לעצמי לנסח בשמו פסוק. משהו כזה (מתורגם מאידיש): "אני יצחק, אני קהלת, מלך הייתי בווארשה וניו-יורק. הבל הבלים אמר יצחק, הכול הבל".

אז אין תובנה חד משמעית, למי שצלח בשלום את היער האקזיסטנציאלי האין-סופי שהציב זינגר בספר הזה. אני מרגיש כמו בוגר סמסטר שלם בהיסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולגיה, פילוסופיה ובעיקר אידישקייט. אבל למה קוהלת? אתם שואלים. כי ככה בשביס מלמד אותנו באריכות אין-קץ. הכול הבל.
בגאונות ששמורה לאומנים עם נשמה מזוכיסטית, הוא בונה בניין מרהיב. פורס איפוס מושלם של יהדות וורשה העשירה והכל כך מבולבלת. הוא מעביר את הקוראים שלו כמעט בכל סמטא ורחוב בבירה. עורך להם היכרות קצרה עם כל התכונות היהודיות שעשו את נשאיהן מורכבים ומעניינים. הוא מצליח לחדור לתוככי השטיבלאך החסידיים, לשתות לחיים ל'תיקון' שאחרי התפילה, מתעמק עמם בסוגיות חמורות, ולוכד גם את מכמיני הספרים, את אלו שנוטשים דת אחת כדי לדבוק בכל רמ"חם בדת אחרת שרבניה הם שפינוזה וקאנט.
ובשביס כמו שרק בשביס יודע, משדך כמעט לכל יהודי חסידי טיפוסי איזו בת יפת תואר, זוללת רומאנים למשרתות שמתהוללת עם גברים. וכמו שרק בשביס יודע, כדי לסבך את הנפש ואת ההורמון, חשוב להצמיד לכל גבר שלוש לובשות שמלות, ולכל שמלה שלושה חובשי דאשיקלך.

ואת כל הבניין המפואר הזה, בשביס בונה לקוראיו האמריקאים, בסוף שנות ה-40. אחרי שכל זה כבר הפך אפר, וכל עלמות החן הפכו לרמץ קרמטוריום. את זה הוא אפילו לא טורח להזכיר. בשביל מה, וכי מישהו יודע מה יהיה איתו מחר? לאן ילכו כל האהבות, הטרדות, החוכמות והתפיסות. כן, זה בדיוק מה שאומר בשביס, הכול הבל. צריך לחכות רק להיטלר אחד שיזכיר את זה.

ספר מרשים ביותר. סיפור רחב יריעה על חיי היהודים בפולין בין שתי מלחמות העולם - הדתיים, המשכילים המשומדים, העשירים, העניים, הנובורישים, אשר הפכו אמריקאיים. מרתק. דמויות עסיסיות ומלאות חיים. מתובל היטב. אני חובבת מושבעת של זינגר וחושבת שזו אחת מיצירותיו המרשימות. מומלץ בחום רב. חיים שאינם, אך באזישהו מקום נשאר בכל אחד מאיתנו משהו מכל זה.