ביקורת ספרותית על שלום לך מסה הקטנה מאת ניצה סקולניק
ספר מעולה

---

את ניצה סקולניק יצא לי להכיר בשבוע הספר העברי השנה וכך גם את ספרה.
ממש כמו התמונה שעל הכריכה כך יצא לי להכיר אישה אמיצה אשר כל חלומה כיום הוא להקים מרכז לטיפול במשפחות שבוצע בהן גילוי עריות.
הספר שלום לך מסה הקטנה הוא יומן מסע אל הודו ומסע בזמן לאחור לשחרור המשא אשר נשאה והתנכרה לו שנים רבות אולי כדי לא להתעמת עם הכאב העצור. כשמחליטה לכתוב את הספר היא מתגברת על הבושה ורגשות האשמה שחושפים התעללות משפחתית משך שנים רבות. בשל המסר החברתי החשוב יודעת שחייבת להוציאו לאור.
ההתעללות המינית הממושכת היא מצד מספר גברים במשפחה כשהאמא והסבתא יודעות ושותקות. כשהיתה בת 12 אף נכנסה להריון, עוברת הפלה ומושפלת ע"י משפחתה. בת 16 בלבד מוצאת מפלט בפנימייה חרדית, מתחילה ללמוד ונישאת בעזרת שידוך. גם נישואיה לא מביאים עימם נחת ושבועיים לאחר הלידה הראשונה מתרסק חלומה פעם נוספת כשהתינוקת שיולדת נפטרת מן העולם.
בגיל 45 עוזבת את בעלה כשרצונה להמשיך לחיות אפסי בשל הזכרונות הקשים המציפים ללא הרף וחוסר היכולת להתמודד איתם.
סיפרה של ניצה הוא אכן יוצא דופן המשתף את הקורא עם כל המתחולל בנבכי נפשה וספוריה הקשים שעברה מובאים פה בנימה מפוייסת.
כיום ניצה גננת, מדריכה גננות ובוגרת מכון אדלר. מעבירה סדנאות להורות וזוגיות ומתנדבת בבתי חולים כליצנית רפואית ובעמותת "חיבוק ראש", המטפלת בילדים נטושים מבתי חולים.
יומן מסע אמיתי וספר חובה לכולם.

» ביקורות נוספות של נולי
» ביקורות נוספות על שלום לך מסה הקטנה