את ניצה סקולניק יצא לי להכיר בשבוע הספר העברי השנה וכך גם את ספרה.
ממש כמו התמונה שעל הכריכה כך יצא לי להכיר אישה אמיצה אשר כל חלומה כיום הוא להקים מרכז לטיפול במשפחות שבוצע בהן גילוי עריות.
הספר שלום לך מסה הקטנה הוא יומן מסע אל הודו ומסע בזמן לאחור לשחרור המשא אשר נשאה והתנכרה לו שנים רבות אולי כדי לא להתעמת עם הכאב העצור. כשמחליטה לכתוב את הספר היא מתגברת על הבושה ורגשות האשמה שחושפים התעללות משפחתית משך שנים רבות. בשל המסר החברתי החשוב יודעת שחייבת להוציאו לאור.
ההתעללות המינית הממושכת היא מצד מספר גברים במשפחה כשהאמא והסבתא יודעות ושותקות. כשהיתה בת 12 אף נכנסה להריון, עוברת הפלה ומושפלת ע"י משפחתה. בת 16 בלבד מוצאת מפלט בפנימייה חרדית, מתחילה ללמוד ונישאת בעזרת שידוך. גם נישואיה לא מביאים עימם נחת ושבועיים לאחר הלידה הראשונה מתרסק חלומה פעם נוספת כשהתינוקת שיולדת נפטרת מן העולם.
בגיל 45 עוזבת את בעלה כשרצונה להמשיך לחיות אפסי בשל הזכרונות הקשים המציפים ללא הרף וחוסר היכולת להתמודד איתם.
סיפרה של ניצה הוא אכן יוצא דופן המשתף את הקורא עם כל המתחולל בנבכי נפשה וספוריה הקשים שעברה מובאים פה בנימה מפוייסת.
כיום ניצה גננת, מדריכה גננות ובוגרת מכון אדלר. מעבירה סדנאות להורות וזוגיות ומתנדבת בבתי חולים כליצנית רפואית ובעמותת "חיבוק ראש", המטפלת בילדים נטושים מבתי חולים.
יומן מסע אמיתי וספר חובה לכולם.

*****ספר חזק! הסיפור שמסופר בספר-309 עמודים,אינו פרי
דימיון נכתב בכאב ובאומץ כאחד, כל הכבוד לך גב' ניצה ס.
הספר מגולל סיפור חיים עצוב וקשה על קורבן התעללות מינית
עוד בהיותה קטנה גזלו ממנה את חרותה ואת ילדותה ויותר מזה את האנושות שבה.וכל זה נשארה אמיצה על אף סיבלה בגופה הן מצד אביה והן מצד אחיה ברוך.וכל זה תוך התעלמות מצד אימה שיודעת ונותנת לזה לקרא.ועוד לאחר נישואיה,האם והסבתא חיכו לסדין המוכתם שהיהי להם לגאוות ביתם.אפסורד!ובגלל זה פצעה את עצמה.האם המשפחה לא ידעה?!
האם והסבתא בעצמם לקחו את הילדה למקלט עם מסרגות ובצעו בה הפלה.תוך שהילדה כבולה ברגליה וצוווווווווורחת מכאב.
הספר בעיני מומלץ לקריאה מאד.למען יראו ויראו...

סיפור עצום לא עצמתי עין כל הלילה.1 המחשבות עבדו שעות נוספות. איזה תעצומות נפש יש לניצהואיזה אומץ. כל שורה בספר הדהימה אותי ובמיוחד התיאור של הבעל/אבא המגעיל שהורס את ארוחת ליל הסדר על דבר שולי. ניצה אמיצה שצלחה את כל השמים עם הדבר הזה ועוד יותר שהחליטה לחתוך. אני מצדיעה לה!!!

"כל כך הרבה אובדנים חוויתי כשהייתי צעירה מדי להתאבל, אך לא מבוגרת דיי כדי שהחוויות לא יצלקו את נפשי. עכשיו הם באים אליי כעולי רגל, ואני מוכנה לקבלם כידידים הבאים לביקור קצר, מתארחים אצלי ועוד מעט ילכו לדרכם"
נימת פיוס וקבלה כפי שמתקבלת מהקטע שצותת, הופכת את ניצה מיצור קורבני, פסיבי וכנוע לאישה בעלת כוחות נפש נדירים. קריאת הספר גורמת לקורא רמת הזדהות והתרגשות תוך כדי חווית הנופים, הצבעים הריחות והאנשים.
סיפור מדהים, מטלטל.

ספר מעולה. מרגש. התמזל מזלי ופגשתי את ניצה סקולניק בשבוע הספר העברי 2012. הספר כל כך חזק שאין מילים לתאר אותו. אני מציע לכולם לקנות אותו ולקרוא. כל הכבוד לסופרת! פשוט יצירת מופת!

ספר מעולה, מומלץ מאוד מאוד !! מסע חיים מטלטל של אישה אמיצה בעלת כוחות נפש ענקיים, הספר נשאר עימי במחשבות גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו.

ספר זה הוא יומן מסע של אישה בת 52 ברחבי הודו.
זהו מסע כפול: מצד אחד המסע הפיזי בהודו בו היא פוגשת תרבות חדשה, אנשים, נופים ומנהגים שונים ומצד שני היא חוזרת אל העבר בו חוותה התעללויות מיניות מאחיה ואביה והתעללויות נפשיות מאימה.
הספר מצד אחד מחריד ומזעזע ומצד שני מלא אופטימיות ותקווה
זהו ספר אוטוביוגרפי על אישה מדהימה.
מומלץ

צריך הרבה כוחות נפש לקרוא ספר כזה מטלטל.
סיפור משפחתי מזעזע שמתרחש בשנות ה-60 בלוד בשכונת עוני, סיפור אמיתי שמסופר מפיה של הסופרת ניצה שקולניק בגוף ראשון. הספר קטן ומעוצב כמו ספר זכרונות של פעם.

קראתי את הספר בלי מעצורים, כל מילה , כל אות נכנסה לנשמה , כמובן בכיתי ללא הפסקה.
צר לי עד מאוד.
שווה קריאה!!!