• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
זכרונות של אושר

זכרונות של אושר

מאת ג'ודית מקנוט

הביקורת של

תמונה של הביקורת של
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
זכרונות של אושר

זכרונות של אושר

מאת ג'ודית מקנוט

הביקורת של

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של הביקורת של
הוצאה לאור:שלגי
שנת הוצאה:1997
קטגוריה:ספרות קלה - רומנים
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/2
ביקורות על זכרונות של אושר
הבאה
אפרת
לפני 15 שנים

“ספר נחמד, אבל פחות טוב משאר הספרים שלה”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

סיפור אהבה מהמם.
ממליצה לקרוא בכייף ובהנאה.
באמת תענוג לקרוא עוד ספר מצוין של הסופרת ג'ודית
מקנוט.
סופרת כלבבי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
תמונה של נדיה
נדיה
2קוראים|גיל ממוצע47|100%נשים

על המבקר

תמונה של

חבר מזה 0 שנים
49 ביקורות•264 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של
חבר באתר מזה 0 שנים
ביקורות49
לייקים שקיבל264
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18ספרות מקורית12מתח ריגול והרפתקאות8

דיון על הביקורת

1 תגובה
•לפני 15 שנים

לכל משבחי..ישר כוח ותודה רבה

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של

מישהו לשמור עלי

מישהו לשמור עלי

ג'ודית מקנוט

את הספר הנ"ל חיפשתי בנרות המון זמן..סדר גודל של שנה+ מאילת שבדרום ועד כרמיאל שבצפון.
מיותר אם אומר שגם בהוצאה אודיסאה-אין.
אחרי שמצאתיו.....
כגודל הציפיה כן גודל האכזבה.
מה נכון פתגם זה שסיימתי את קריאתו.
לא לכל ספר וסופר אני מתחברת..כמו רבים מאיתנו..אך עם ספריה של ג'ודית מקנוט היה לי כימיה טובה ועד כה מה שקראתי מפרי עיטה היו מוצלחים וערבים לחיכי.
אך....ספר זה איכזבני מעט..גם זה קורה..לא???
הרגשתי שיש בספר יותר מידי התעסקויות טפלות,שאינן מהותיות לסיפור...והעיקר אבד בדרך..אינו ממוצה כנדרש.
שווה ניסיון קריאה למעונינים,ואולי אתם תפיקו ממנו הנאה.
בהצלחה!!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
ילד הסוסים

ילד הסוסים

רופרט אייזקסון

יש באנגלית פתגם עתיק:אין דבר המיטיב עם נפשו של אדם יותר מסוס"
(ציטוט הלקוח מהספר).
לפני 5 חודשים בני בן ה-7 אובחן כסובל מ-ADHD (הפרעות קשב ,ריכוז והיפראקטיביות).
כיד הגורל קיבלתי את הספר הזה במתנה .
הסתכלתי על כריכתו ואמרתי לעצמי:התמונה שווה יותר מאלף מילים.
לא מקוננת בי התחושה של עצב,בושה או חרטה,ההיפך הוא הנכון,אני גאה בילדי היקר על הישגיו המרובים למרות קשייו היום יומיים.ופניי קדימה לשיפור איכות חייו.
זו פעם ראשונה שהנני נתקלת בתופעה זו,שמעתי עליה די במעומעם ואלי זה לא נגע אישית.
אז נכון כאמא ובתור תלמידה טובה ניגשתי לקרוא חומר תיאורטי בנושא.
החומר התיאורטי שלעצמו הוא לימודי..אך כאחת שמגיעה מתוך תחום טיפולי אחר,חיפשתי חומר יותר מעשי.
ושמחתי בחלקי שקיים ספר קריאה שבו הורה מספר בגוף ראשון על הרגשות,התחושות והחוויות בגידול ילדים מיוחדים ודרכי טיפול בהן.
לאחר האבחון של בני הבנתי שיש אור בקצה המנהרה בצורת רכיבה טיפולית.

היא מתאימה לאנשים עם בעיות פיזיות, נפשיות, התנהגותיות ורגשיות.
הרכיבה משמשת ככלי עזר ייחודי למטופל.
ברכיבה טיפולית מתאימים את הפעילויות הקשורות ברכיבה לצרכים טיפוליים, הכוללים גם את הקשר שבין האדם לבעל החיים וגם את הפעילות הגופנית. ברכיבה טיפולית קיימים 4 אלמנטים מרכזיים: הסוס, פעילות הרכיבה, הטיפול בסוס והסביבה הטבעית. התנועה הטבעית של הסוס, תנוחת הרוכב ומקצב התנועה, מסייעים להבאת גוף הרוכב למצב הפיזי האופטימלי. במקביל לתהליך השיפור הפיזי, הרוכב מאותגר לשפר את יכולותיו המנטליות על ידי טיפול בסוס וכן לימוד מיומנויות רכיבה ושליטה בסוס. כל אלו נעשים מתוך יצירת חווייה חיובית לרוכב.
הפעילות מקנה שיפור קשב וריכוז, שיווי משקל, התמצאות מרחבית, מיומנויות חברתיות, קואורדינציה גסה ועדינה, ביטחון עצמי, יכולת שיפוט, דימוי עצמי, מודעות גופנית ועוד... הקרבה ליצור חי, רגיש ובלתי שיפוטי, המקבל ואוהב את הרוכב באופן מלא ובלתי מסויג, מאפשרת לפתח קשר אמין התורם רבות לבריאות הנפשית והרגשית של הרוכב. כל אלה מתבצעים בסביבה טבעית, נעימה ומרגיעה.
(את חומר הרקע הנ"ל לקחתי מאנימל-רכיבה טיפולית, כדי להמחיש לכם הקוראים מהו מהותו של טיפול מופלא זה הן לרואן והן לבני.)

זהו סיפור אמיתי של רופרט אייזקסון,אביו של רואן בן ה-5 שהיה מוכן לצאת למסע בן חודש ימים,אל קצוות תבל כדי לחפש מרפא לבנו.
מסירות נפש שאין כדוגמתה.
רואן מאובחן כאוטיסט בגיל 3.
"באפריל 2004 אובחן בני,רואן,כאוטיסט.הרגשתי שמישהו הלם בי באלת בייסבול.עצב,בושה-אותה בושה מוזרה וחסרת פשר,כאילו איכשהו קיללתי את הילד הזה כשהעברתי לו את הגנים הפגומים שלי,כאילו דנתי אותו לחיים של זרות,עקבתי אחריו בבעתה כשהחל לשקוע עמוק יותר בתוך עולמו,כאילו הפרידו ביניו זכוכית עבה או מסך הערפל השקוף של חלום.
ידעתי שעלי למצוא את דרכי אל תוך עולמו,אל תוך מוחו.למרבה הפלא,מצאתי אותה בעזרתה של סוסה בשם בטסי"(ציטוט מהספר).
יש לו התפרצויות זעם,בעיות בדיבור,חוסר שליטה על צרכיו,דיבור חזרתי (אקולליה).
הוריו רופרט וכריטסין מחפשים פתרונות טיפוליים בעזרת תרופות,אימו כריסטין משתמשת בכישוריה כפסיכולוגית לתת פתרון לבעיותיו,הם מחפשים דרכי טיפול באמצעים ביולוגים,אחת מהן היא טיפול בקלאציה(הוספה של חומר כימי לגוף שאמור להיקשר לרעלנים ולהפריש אותם מתוך הגוף).
אחד הפתרונות בנמצא הוא פתרון סביבתי:היערות והמרחבים מאחורי הבית.
בין הטיפולים והטיולים רואן ואביו פוגשים את בסטי הסוסה.....המפגש הקסום ביניהם מביא את האב בצעד אמיץ ובהחלטה יוצאת דופן לנסוע עם משפחתו למונגוליה.
לילדים הסובלים מאוטיזם קשה לתקשר עם בני אדם אחרים,אך עם בע"ח התקשורת היא יותר ויזואלית.
"האוטיסטים הם הצינור שמקשר בין עולם החיות וגם בע"ח יכולים לפעמים לשמש צינור בין ילדים אוטיסטים לעולם הנורמלי"(ציטוט מהספר).
מכאן מתחיל המסע למרפאים השאמאנים(שמאן-פירושו:אחד שיודע).
בחודש ימי המסע אט אט רואן מתחיל להחלים,יש שיפור משמעותי באופן דיבורו,הוא מתחיל לתקשר עם סביבתו.
"כמה מילים בקעו מפיו?מעולם לא שמעתי את רואן משלים משפט ארוך יותר מ-8 או 9 מילים,ועכשו..ספרתי אותן על אצבעותי,24"(ציטוט מהספר".
התפרצויות הזעם מתמעטים בהדרגה,אך למרות זאת מידי פעם חלה נסיגה והמצב חוזר לאחור.
מהמסע הם חוזרים עם שינויים של שליטה בצרכים.רואן רוכש מיומנויות חברתיות וחברים חדשים,הוא יודע לקרוא ברמה של תלמיד בכיתה ב',
התחיל לרכב על הסוסה בטסי באופן עצמאי.
בסיכומו של דבר "רואן עדיין אוטיסט-מהות אופיו וכישוריו קשורים קשר הדוק לאוטיזם שלו.הוא נרפא מהתפקוד הלקוי והנוראי שלו,מחור האיפוק הרגשי והפיזי שלו,מהסערות הנוירולוגיות שהתחוללו בראשו,מהחרדות שלו,מההיפראקטיביות".(ציטוט מהספר).

לקח לי 4.5 חודשים לסיים את קריאתו המענגת,לא מחוסר ענין..חס ולילה..אלא הספר שבה את ליבי כפי שהינכם רואים.

ההמלצה לקרוא את הספר הינה בגדר זכות גדולה ולא חובה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

הפעם לשם שינוי הביקורת שלי מגיעה מתוך חשיפת פן אישי מתוך חיי.
הספר "השיבה הביתה" החזיר אותי 30 שנה אחורה במנהרת הזמן אל מחוזות ילדותי האבודה והכואבת בחיפוש אחר מקום בו ארגיש שייכות,אל המקום שבו הכל מוכר ואהוב,אל המקום שבו בסוף יום יש מיטה שאפשר לשים את הראש...מקום שנקרא בית.
כשהחזקתי את הספר הזה ביד בפעם הראשונה,לא אשקר ואומר שאצבעותי רעדו..הרגשתי שכותר הספר נכתב עבורי,התרגשתי מאוד וזה מבלי שקראתי את תוכנו...כי בית זה שורשים, משפחה ומה שהיה חסר לי 30 שנה מחיי.
עד כאן נתתי הקדמה מותאמת אישית וכעת ברצוני להכניסכם לאוירת הספר:
הספר גרם לי במלוא מובן המילה לעונג שבת אמיתי.
ב-1935 באנגליה,כאשר ג'ודית,נערה בת 14 ,נאלצת להפרד מבני משפחתה שטסים לשליחות בסינגפור מטעם עבודתו של האב.היא לומדת בפנימיה לבנות ושם היא מתחברת לנערה,שמארחת אותה בביתה בחופשות במשך 5 שנים.
בגיל 19 היא רוכשת דירה מכספי ירושה של דודתה וקונה בית משלה.בבית הזה משכנת את האנשים היקרים לליבה.
בתקופה של מלחמת העולם ה-2 היא מאבדת את הוריה ואהוב ליבה.שנות המלחמה מותירות את חותמן בכל תחום מחייה,אבל היא מצליחה להתמודד עם הכל בהצלחה.
"אבל אנני רוצה לעזוב את הבית הזה,לעולם.אני יודעת שאסור לתת ללבנים ומלט להכתיב את החיים,אבל הבית הזה מיוחד כל כך...הוא שימש מיקלט לאנשים רבים כל כך."(ציטוט מתוך הספר)
זהו סיפורה של נערה בודדה,שהצליחה לשקם את חייהם של הסובבים אותה, שהיו פצועים ,כואבים ,שבורים ומצולקים מהמלחמה הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית..היא נתנה להם מקום שיהיה עבורם בית.
אסיים בנימה אופטימית ואומר:"שאין כמו הבית ואין לבית תחליף בעולם".מבחינתי לבית יש חשיבות עליונה.
למעונינים בקריאת הספר מאחלת מכל הלב קריאה מענגנת..ואם ייצא לכם לקרוא את הספר בשבת קודש כדוגמתי,מובטח לכם עונג שבת אמיתי...לא להחמיץ.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
חתול ועכבר

חתול ועכבר

ג'יימס פטרסון

ישנם סופרים שאהובים עלי במיוחד,וג'יימס פטרסון נמנה עימם.
התוועדתי אל 3 מספריו והייתי בקלות מגדירה אותם בקטגוריה של ספרי מתח,פעולה ומסתורין.
הייתי אומדת את ספריו לסוגי קוראים בעלי לב חזק.
מבחינתי בכל דף ודף רמות המתח שוברות שיאים.
הכתיבה זורמת,מובנת וסוחפת.
לפני הקריאה יש להצטייד בכמויות מרובות של אדרנלין.
ממליצה לקרוא בהנאה ובכייף ולבעלי לב חלש בשקט ובשלווה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
המנודים

המנודים

סיידי ג'ונס

לקח לי די הרבה זמן לסיים אותו יחסית לספרי קריאה אחרים שקראתי:
הוא נפתח בפרולוג שנותן תחושה של ספר קליל,זורם וסוחף אך אליה וקוץ בה...ככל שהעמקתי בקריאה ליוותה אותי שוב ושוב התחושה של דריכה במקום,הסיפור לא מתפתח לשום מקום והיה רגע שבו חשתי צורך להפסיק את הקריאה מחוסר עניין.
אך למרות זאת התמדתי בקריאתו ולקראת הסוף הבנתי את המסר שספר רצה להעביר.
המנודים-הוא סיפורו של לואיס בן ה-19 שמשתחרר מהכלא ומחפש אהבה,חיבוק ותשומת לב מהסובבים אותו,החל ממשפחתו וכלה בחבריו.
עד גיל 10 ללואיס לא חסרה האהבה שהעניקה לו אימו,יחדיו הם מואסים בשיגרה ובורחים לערוך פיקניק ביער,בחיק הטבע ע"י הנהר...באחד הפעמים אימו טובעת בנהר,הוא מנסה להצילה ולקרוא לעזרה אך לשווא,אין אף אחד בקרבת מקום להושיע.
בעקבות הטרגדיה הזאת,לואיס שרוי בהלם,הוא לא מסוגל להוציא הגה מפיו ולהסביר את השתלשלות האירוע,הוא מתחיל לחוש דחוי,לא מבינים לליבו, הוא מקבל יחס קר ומתנכר מצד חבריו, ודברים אלו גורמים להתפרצויות זעם ולאלימות על לא עוול בכפו.
הוא מרגיש את עצמו לכוד בעולם סגור ללא אהבה,אין עם מי לדבר ואין אל מי לזעוק את המצוקה החבויה שעצורה בו...אפילו אביו שאמור לדאוג,לאהוב,להבין ולחבק מתנהג אליו בקשיחות ובקרירות ורוצה לאשפז אותו אישפוז בכפיה.ההרגשה היא שכולם נגדו,אף אחד אינו מאמין לו וכולם בטוחים שהוא אשם במותה של אימו .
רק לקראת הסוף הוא מרגיש את קרן השמש באפילת חייו בדמותה של קייטי בת ה-16 ,נערה טובה,טהורה ואמיצה שכל החיים מקבלת מכות מאביה ומסתירה את הסוד מעיני כל.היא מספרת לו את סודה ושניהם מוצאים נחמה וקרבה אחד בזרועות השני.
לאורך כל הספר מילדות ועד בגרות,קייטי אוהבת,מתחברת ,מאמינה ומחפשת את קרבתו,כי בסך הכל שניהם מנודים ובודדים מבחינה חברתית ומשפחתית.
כל חייו לואיס חשב שהאנשים שחיים במחיצתו אינם אנשים פגומים אלא מושמים והדופי הוא בו..אך לבסוף הוא מגיע לתובנה שכולם חיים בעולם שבור ורע שמתאים להם בצורה מושלמת,והוא וקייטי הם אלו שחיים בסביבה מנוכרת,צבועה שאינה שמה קץ לרוע שבה ובשתיקתם נותנים גושפנקה למעשיהם הרעים.
לדעתי,כדי לקרוא את הספר צריך"עצבים מברזל",כי רק לקראת הסוף הדברים מתבהרים ומתחברים אחד לשני ומקבלים פסיפס אחיד ומושלם.
אז..קוראים יקרים...אל יאוש..לפני שאתם מתחילים בקריאת הספר הצטידו בהרבה סבלנות ואורך-רוח כי בסוף זה משתלם,ושתהיה לכולם קריאה מרתקת ומ-ה-נ-ה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
בת בולין האחרת

בת בולין האחרת

פיליפה גרגורי

אתוודה מעומק הלב שבקריאה ראשונה הספר לא דיבר אלי למרות הביקורות הנפלאות שנכתבו בשיבחו, התחלתי לקרוא בדפיו הראשונים ,נטשתי אותו והייתי בדרכי להחזירו לספריה...ואז החלטתי לקרוא בו בשנית,והפעם נכבשתי בקסמו,
ועדיין חותמו מהדהד בקרבי.
ווואוו...ספר אדיר,כובש ומרשים ,מלא טרגדיות, תהפוכות,מזימות,אהבות,תככנות ובגידות בחצר המלוכה.
הספר כתוב בשפה יפה, עשירה ומובנת.
הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיה של מרי בולין שהיא בת בולין האחרת.
מאחלת קריאה מהנה לכולם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
עולם ללא קץ

עולם ללא קץ

קן פולט

וואו,לא יאומן כי יסופר,
עוד לא יצא לי לקרוא מימיי, ספר עב קרס של 1092 עמודים.
מבחינתי החסרון היחיד שהפריעה לי היה שהכריכה לא היתה עבה מספיק על מנת לתת תמיכה מסיבית לספר...וחבל.
את רשמיי אתאר ב-3 מילים:אהבתי...נכבשתי....והתאכזבתי.
אהבתי-אחרי שהיתה לי חוויה קסומה של עונג צרוף בקריאת הספר "עמודי-תבל" שהיא בפני עצמה יצירת מופת מושלמת,הבנתי שנפל בחלקי ספר המשך ליצירה זו שמבחינתי הוא ספר כלבבי.
הספר מחולק ל-7 חלקים (החלקים הם השנים) שביחד מהווים 34 שנים בחייהם ובמותם של
הדמויות הראשיות:קריס,מרתין,גוונדה וראלף.
חלק מהדמויות הם צאצאיהם של הדמויות הראשיות של "עמודי_-תבל".
נכבשתי-אי אפשר היה להניח את הספר לרגע מהיד.
אין רגע דל של שעמום,בכל חלק וחלק בספר יש גל של מתח,שמתבטא במגיפה,רצח,מזימות חשאיות שגרמו לי לטלטלה רגשית ושוב רגיעה וחוזר חלילה.
התאכזבתי-זה החלק הקשה מבחינתי,שהספר נגמר מהר מידי למרות עוביו הרב,כל דף ודף חומק בלי משים מבין האצבעות.וכאשר הספר הסתיים יש טעם של עוד.
לסיום אומר שמי שאהב ויאהב את "עמודי-תבל" מובטח לו/ה חווית קריאה מענגת וקסומה...כמו שאמרתי בפתיחת דבריי:חווית קריאה של עונג צרוף.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
עמודי תבל

עמודי תבל

קן פולט

אתחיל בכך שאם לכל סופר/ת יש ספר שהוא יצירת מופת שלו/ה,
לקן פולט "עמודי-תבל" מבחינתי נחשב ליצירת המופת שלו.
קראתי את הספר ביממה שלמה,לא עצמתי עין עד אור הבוקר(אחטא ואומר שלא לכל ספר זה קורה לי).
התענגתי על כל פרק ופרק,רק חבל שהספר נגמר כל כך מהר למרות שהספר מעט עבה,הדפים ברחו לי מבין האצבעות.
ספר שיש בו הכל:תככים,מזימות,בגידות ואהבות,תאוות בצע,רצח ותליה,כסף,מלוכה ותאווה לשלטון.
אנני מעונינת להלעיט אתכם הקוראים ביותר מידי רשמים כדי לתת לכם גם להנות מספר קסום ברמות-על.
מאחלת לכולם קריאה מענגת וחוויתית ושוקקת כדוגמתי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
התיאוריה האחרונה

התיאוריה האחרונה

מארק אלפרט

מותחן מוצלח מאוד מהדף הראשון עד הדף האחרון.
בכל דף ודף מתגלת תגלית חדשה ומותחת מקודמתה.
התיאוריה האחרונה שאותה מחפש ונרדף דוויד סויפט נמצאת במקום בלתי צפוי,ועל זה נאמר:"איך לא חשבנו על זה קודם".
קריאה מהנה.
מותחן שלא מאכזב.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•

ביקורות נוספות על "זכרונות של אושר"

זכרונות של אושר

זכרונות של אושר

ג'ודית מקנוט

ספר נחמד, אבל פחות טוב משאר הספרים שלה

לפני 15 שנים•אפרת