• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של LightOne

תמונה של LightOne
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של LightOne

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של LightOne
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
המכשפה נחמוש
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

ספר נחמד, לא יותר ואולי גם פחות. כשקראתי בו הרגשתי כאילו המחבר ראה סרט אמריקאי מצוץ מהאצבע והחליט שהוא יכתוב משהו דומה. לא אומר שהוא גרוע לחלוטין, היו כמה רגעים טובים, אבל התוצאה הסופית מאכזבת.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של LightOne

LightOne

ותיק
חבר מזה 17 שנים
56 ביקורות•2 נבחרות•107 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של LightOne
LightOne
ותיק
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות56
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבל107
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות25ספרות מתורגמת20ספרות מקורית7

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של LightOne

אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

אני מודה - הספר נחמד. הוא זורם, מעניין ולעתים רחוקות אף מותח, אך - לפי דעתי, כמובן - אינו מספק את הסחורה. במקום לשקוע בסיפור, אני התעסקתי כל הזמן ביכולות של הסופרת הטרייה - איך היא מנסחת את המשפט הזה, האם תהיה נפילה בקטע הבא וכו'. בסה"כ ספר בסדר - ממליץ לאוהבי המתח השרופים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•LightOne
סילביה

סילביה

רם אורן

לפני שאתחיל לשפוך הכל על הדף האלקטרוני, אני מוכרח לציין שהתאכזבתי עד עמקי נשמתי מספרו האחרון של המחבר, "ילד אחד יותר מדי". אמרתי לעצמי בלב, אוקיי, רם, קח את הזמן הפעם. אל תמהר בכתיבת הספר החדש, דבר אינו בוער. כמובן שדבריי העלו חרס, כי מספר חודשים בודדים לאחר מכן רם מכה שנית, הפעם בספר עיון על חייה של לוחמת מוסד וארגון הטירור של יאסר עראפת. אנחה. מצד אחד, רציתי לקרוא ספר חדש של רם אורן על מנת למחוץ את אכזבתי מספרו הקודם ולדעת שזו היה מעידה חד פעמית של המחבר, אבל מצד שני ראינו מהי התוצאה כשהוא מוציא ספרים בקצב של דחפור.

כמה ימים לאחר יציאת הספר, טיילתי לי בנחת בין כותלי חנות "צומת ספרים" עצומת ממדים אי-שם בלב בעיר, לא ממהר לשום מקום, וגם לא שוכח לרגע את העובדה שהחופש כאן ושהקנייה שלי הפעם חייבת להיות מוצלחת כדי לנצל את ימי הקריאה הרבים שניתנו לי בכיף ובהנאה.

סדר האירועים הוא כזה: אני ניגש למדף ספרים גדוש, מוציא ספר, מחזיר בחזרה, ממשיך להוציא ולהחזיר, טק-טק-טק, עד שהספר של רם אורן משתשלשל אל ידי ואני מתעכב עליו זמן-מה ומעיין בדפיו ברפרוף. המחשבה הראשונה שצצה במוחי והעלתה את חמותי, הייתה המחיר המופקע. תשעים ושבעה שקלים? וואו, מה נסגר איתך מר אורן? אתה מצפה שהמכירות יצליחו כשמספר כזה צמוד לאחור? אמנם היו כמה תמונות שצולמו בשחור-לבן והופיעו באמצעו, אבל זה עדיין לא מסביר את המחיר.
לא אצא מהחנות כשהספר נמצא בשקית, החלטתי בפה נמרץ. או במילים אחרות: אין שום סיכוי שארכוש אותו. תוך פחות ממחצית השעה מסרתי שטר של מאה למוכרת, אישה שנראתה כאילו יצאה ממגזין אופנה של שנות השמונים, ונסעתי הביתה כשהספר נמצא באמתחתי. מה לעשות - כוחו של רם אורן התעלה עלי.

התחלתי לקרוא, בלי ציפיות כלשהן, כי הייתי בטוח שהקנייה הייתה כושלת ושקופון ההחלפה ישמש פה כתפקיד מרכזי. ואכן, ההתחלה הייתה צולעת ומלאה בפרטים שאייפו אותי. אני לא רוצה להישמע גס רוח, אבל באמת שלא היה לי חשק לקרוא על קורות חייו של חסן סלאמה ובכך לנצל את שעות הפנאי של החופש.
המצב המשיך להיות עגום, ואפילו חשבתי לנטוש את הקריאה ולזרוק את הספר לאלף עזאזל, כשארגון "המוסד" נכנס לתמונה, וסילביה רפאל הצטרפה לכוחותם. מפה ואליך הספר נקרא בשקיקה.

סילביה רפאל, לוחמת מבטן ומלידה, מותירה את חייה בדרום אפריקה מאחור ונוסעת לישראל כדי לעזור, באמצעים דלים, להקמתה. היא מתחילה לעבוד במפעל שימורים בקיבוץ, ולאחר פרק זמן ממושך מרגישה שהיא אינה מנצלת את כל יכולתיה, מתפטרת ומתחילה לעבוד בתור מורה בבית ספר. גם העבודה כשאשת-חינוך אינה מספקת את צרכיה, והיא מחפשת, ללא הצלחה יתרה, עבודה שתנצל את כישוריה כראוי.
באישון לילה, בזמן שהיא עוברת על המבחנים של תלמידיה, שיחת טלפון מסתורית בענייני עבודה מפתיעה אותה והיא מוזמנת לפגישה בבית-קפה יום למחרת. סילביה, שסקרנותה עלתה על ההיגיון הפשוט, הסכימה וציפתה לפגישה בכיליון עיניים.
קצב האירועים מתחיל להיות מהיר, וסילביה מוצאת את עצמה בשטחי אויב, מבצעת משימות שיכולים לעלות לה בחייה.

שורה תחתונה: ספר עיון מוצלח מאד, והאירועים שהתרחשו בתוכו בהחלט העשירו את מוחי בידע נרחב, שאולי גם יעזור לי בשיעורי ההיסטוריה במהלך החודשים הבאים. השפה העשירה של רם אורן הפתיעה אותי, דבר שאיני זוכר שקרה בספריו הקודמים שקראתי. מומלץ בחום.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•LightOne
משחק הציד

משחק הציד

הרלן קובן

כמעט בכל ספר שקובן כתב עד עכשיו הקורא שוגר אל תהומות האלימות של הפרברים. כאן זה קצת שונה, אך הרבה יותר בוגר וטוב. היה לי יותר קל להתחבר לסיפור המרכזי של העלילה מאשר בספריו הקודמים של המחבר - תיכוניסטית מתבגרת נעלמת מבלי להותיר עקבות. הדמויות הרבה, אבל הרבה, יותר אמינות מאשר בספריו הקודמים. ב"אל תגלה" ו"דיו חיוור" נחשפנו לאריק וו, רוצח קוריאני שלפי דבריו של קובן מסוגל לתלוש אוזניים מבלי להפעיל קמצוץ של כוח. מי יאמין לדבר כזה? פה אנחנו נחשפים לדמויות מהשורה הראשונה, ולא עוד איזה סוכן ספורטאים שבשעות הפנאי שלו הופך לרמבו חסר מעצורים. הפעם הדמויות חמות, אהובות וחלקן אפילו בלתי נשכחות. אפילו לדמויות הלא ראשיות בספר, כמו הסטר קרימנטשיין הסנגורית, נתן קובן קטעים מדהימים ביופים.

המתח המפנט שגורם לפרפרים והתרגשות עזה בשיפולי הבטן, לוקח תפקיד מאד חשוב בספר הזה, אך הפעם - למזלינו - בלי הרבה יריות ותגרות ידיים מיותרות, אלא בכתיבה טהורה וצוללת כיין.

בקצרה, הספר מספר על דן מרסר, עובד סוציאלי וותיק, שמקבל שיחה טלפון מצ'יינה, אחת מתלמידיו, שאומרת שהיא במצוקה וקוראת לו לבוא לביתה. מרסר מסכים, וכשהוא פותח את הדלת האדומה של הבית שנקרא אליו חייו נהרסים. אור מסמא את עיניו, מיקרופונים נדחפים לפיו, ומצלמות טלוויזיה מתמקדות בפניו.
מרסר נפל בפח לתוכנית תחקירים שטומנת מלכודות לפדופילים ובכך תופסת אותם ומראה את פרצופם לכל רחבי המדינה בשידור חי.
תוך פחות מכמה ימים, חותם הפדופיל הבלתי נמחק נדבק למרסר, ועשרות אלפי אנשים משמיצים אותו.
יש עלילה נוספת ומרכזית בספר, והיא כמובן היעלומתה של היילי מקוויד, תיכוניסטית ברוכת כישרונות שיום אחד לא שבה לביתה, והוריה מתחרפנים מדאגה לשלומה - במיוחד האב, שהפרק שבו הוא מדבר על כל העניין נגע לליבי.
מכאן העלילה מסבתכת ומפתלת כמו נחש טורדני בסבך שיחים קוצניים, וקובן לא מפסיק להפתיע את הקורא בטוויסטים עוצרי נשימה שמעלים את לחץ הדם.

לסיכום: ספר מעולה, דמויות ששורטטו בידי אמן, סרקזם והומור אמריקאי שמשתלבים במקומות הנכונים, מתח בקנה מידה בינלאומי וסוף מעולה שהותיר אותי עם לסת שמוטה.

ציטוט אהוב: "הוא התפלל, אבל ידע שאין ערך לתפילות. הוא ידע שאלוהים החליט, ושאלוהים יעמוד בהחלטו. לאלוהים יש החלטות, נכון? אם אתה רוצה להאמין שאלוהים הוא כל-יכול ויודע הכל, אתה באמת חושב שתחינותך הקטנוניות והמטופשות יסיטו אותו מתוכניתו הדגולה?"

לפני 15 שנים•
★★★★★
•LightOne
משחקי הרעב

משחקי הרעב

סוזן קולינס

טוב, אחרי לבטים ארוכים נתתי לספר עוד הזדמנות - בפעם האחרונה שקראתי בקושי הגעתי לעמוד שבעים, אבל גם הייתי במצב רוח מחורבן, אז לא היה לי חשק לקרוא ספר באותם הרגעים. בכ'מ, מצאתי את עצמי בולס את כל ערימת הדפים הזאת בזמן קצר יחסית. אהבתי מאוד. יש לי חיבה מיוחדת לספרים עם אלימות ומרחצי דמים, אז רק מי שקרא יכול להבין עד כמה ניהנתי. במיוחד הסצנה האחרונה של תחרות משחקי הרעב. אבל באמת, הסוף כזה לא פייר. למי שלא הבין, הסופרת השאירה אותו פתוח. עכשיו אני אצטרך לכסוס ציפורניים ולחכות עד שהספר השני יתורגם?
אם יורשה לי להגיד, עבודה יפה של המעצב.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•LightOne
שחר מפציע

שחר מפציע

סטפני מאייר

זה... נחמד.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•LightOne
לנצח את מלאך המוות

לנצח את מלאך המוות

ג'וש באזל

עם כל השיבוחים שיש בכריכה האחורית, כולל המחמאה של גדול סופרי המתח הרלן קובן, הגעתי לספר הזה עם ציפיות בשמים. בסופו של דבר היה נחמד לקרוא אותו. מעניין, לעתים גם מותח, ועושה חשק לעוד. מומלץ.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•LightOne
אם יש גן עדן

אם יש גן עדן

רון לשם

הומלסים חסרי בית מדברים בשפה גבוהה יותר מאשר הדמויות בספר הזה. לא התחברתי וזרקתי באמצע.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•LightOne
העמדה

העמדה

סטיבן קינג

לא אהבתי את הספר. הוא גדוש בפרטים שמנוסחים בצורה משעממת, והמאתיים עמ' הראשונים יבשים בצורה מעוררת גיחוך כמעט.
לא נורא, קינג, אסלח לך הפעם.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•LightOne
ליווי צמוד

ליווי צמוד

רוברט קרייס

תעשו טובה, ואל תקראו את הספר הזה. יש דרכים אחרות להעביר את הזמן. העלילה לא אמינה והכתיבה יבשה.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•LightOne

ביקורות נוספות על "בלי לומר שלום "

בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

סיימתי לקרוא אותו תוך יממה...
העלילה במשפט- יום בהיר אחד סינתיה בת ה14 מתעוררת ומגלה שהוריה ואחיה נעלמו מבלי להשאיר סימן וזכר,
25 שנים אחרי כשהיא נשואה ואם היא עדיין מחפשת אחר משפחתה.

הספר כתוב היטב, רהוט ומותח לאורך כל הספר. הפסקתי רק כי הייתי ממש עייפה. זה בדיוק מסוג הספרים שאני אוהבת לקרוא בתקופה זו, אסקפיזם מבורך, אך לא אוטופי.
יחד עם זאת ספר שמושך אותך לקרוא בו, וגם לחשוב בזמן שהפסקת מה קרה? לאן הם נעלמו? למה לסינתיה לא קרה כלום?
קולו של המספר - בעלה של סינתיה - אמין מאוד, יש רגעים שאני ממש יכולה להזדהות איתו, עם מילותיו, עם מעשיו.הוא מצחיק ציני בו בזמן, ובאמת שלא רוצים שיקרה לו שום דבר רע...

דמותה של סינתיה כתובה אף היא באופן אמין- היא לא גיבורה קשוחה חסרת פחד- היא נשברת, מגוננת על הבת שלה באופן מוגזם כפי שמצופה ממנה, היסטרית לעיתים ובלתי צפויה.
בסך הכל ספר לא רע בכלל, - 4 כוכבים כי קטעי המעבר שאמורים להסביר לנו מה קרה, לא כתובים באופן ברור,על אף שאתה מבין שהם איכשהו קשורים להיעלמות.בנוסף, ההסבר לאי קיומו של אביה לא ברור בטח לא אם עושים כתבת תחקיר מעמיקה ברשת צהובונית ...

נקלע לידיכם- תקראו ותיהנו...

לפני שנה•
★★★★★
•נתוש
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

יש לי נטייה לשנות את דעתי על ספרים עם חלוף הזמן. יש יצירות שהקסם שלהן רק הולך ומתעצם בי אחרי הסיום כאילו הזמן עצמו מזין בעדינות את האובססיה המתפתחת שלי אליהן. יש גם ספרים שפשוט ברור לי מהר מאוד שהם לא בשבילי. ובין לבין יש את הספרים ה"חמודים": כאלה שהקריאה בהם נעימה ומהנה, אבל לא משאירה אחריה הד עמוק. לפעמים אני מסיימת ספר כזה בחיוך, ואז יומיים אחר כך כבר לא בטוחה שהוא באמת היה כזה נפלא… אז עכשיו אני ממהרת לכתוב ביקורת על "בלי לומר שלום" לפני שאני משנה את דעתי עליו.

בדרך כלל ספרי מתח הם לא בראש סדר העדיפויות שלי, ואין לי מושג מה עקץ אותי לשלוף את הספר הזה - אבל אני ממש לא מתחרטת. נהנתי ממנו מאוד. הוא גם קיבל אצלי נקודות בונוס מפני שהדמות הראשית אינה בלש או שוטר. היה כיף לעבור את המסע לצד אדם שאינו מומחה הפשע/בילוש, שפועל מתוך אינסטינקטים פשוטים ולא מקצועיים, ושעוסק בדיוק במה שאני עוסקת (מורה). יש בזה משהו מרענן, אנושי, ואפילו מחזק.

העלילה עצמה הייתה מעניינת, וגם אם הדמויות לא היו עמוקות במיוחד (כמו שקורה לרוב בספרי מתח), הן עדיין הצליחו לעורר הזדהות. קצב הסיפור היה טוב וליווה אותי בסקרנות לכל אורכו.

בדרך כלל, כשמגיעים לשלב שבו כל החידות נפתרות וכל השאלות מקבלות תשובה, אני חווה נפילת מתח - זה כמעט אף פעם לא עומד בציפיות הלא ריאליות שלי, ובדרך כלל גם מרגיש מאכזב ומוחמץ. גם כאן הרגשתי את זה ברגע הגילוי הראשוני של פתרון התעלומה, אבל בהמשך הבנתי שהסופר באמת השקיע מחשבה ולא הלך על פתרון זול. דווקא מאוד הערכתי את זה.

הספר היה נהדר ממש עד עמודיו האחרונים והשאיר עליי רושם מצוין. אהבתי.

אחרי הביקורת הזו אני כבר לא בטוחה שהדעה שלי תשתנה על הספר הזה בעוד שבועיים. או כך לפחות אני מקווה…

מומלץ בחום.

לפני 6 חודשים•עדן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

הלכתי לי ברחוב עם בת זוגתי ופתאום ראיתי ספר זרוק בצד הדרך .התעקשתי לקחת אותו והוא שכב אצלי איזה שנה עד שבשבת משמעממת אחת התחלתי לקרוא אותו ומאז לא הנחתי.לינווד ברקלי פשוט סופר מוצלח עם דמויות עגולות ולא שטחיות סטייל הרלן קובן ועם עלילה מתפתחת שטורדת את מנוחתך מאמצע הספר ועד סופו

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•פינתי
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

תמיד אתמה ואתפעל מיכולתו של מחבר ליצור עלילות מסתורין, כאילו דמיוניות, אך הן מציאותיות. מנין יכולתו היצירתית להתיר קשרים ולחברם, ולהכניס את הקורא אל תוך חיים של אחרים, לפזר דמויות, כביכול שוליות ללא חשיבות, להופכן לבעלות תפקיד משמעותי, ואקדחים רבים המפוזרים לאורכה של העלילה, היורים בסופו של דבר!
ולהכניס את הקורא לסקרנות רבה, ומתח עצום, מה יהיה גורלם של הגיבורים? כיצד ישתחרר הקשר המסובך, ותיפתר העלילה....
מזל שהיה לי די כושר לרוץ אחרי העלילה, כל עוד נשמתי בי הגעתי אל סופה.
ממש מרתק.

לפני 4 שנים•יוסי נינוה
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

סיפור עלילה מורכבת ומדהימה, כתוב בטוב טעם שומר על הקורא סמתח ברציפות עד לסוף. מומלץ לאוהבי הז'נר של ספרות מתח עם עלילה יפה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•avner
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

בסך הכל נהינתי.
מאד נהינתי כמעט עד הסוף של הספר. יש בו הרבה מתח וסיפור טוב שמחזיק את הקורא (אני) מרותק ותוהה מה היה? מי עשה?
קצת פחות אהבתי את הסיום. יש משהו בסיום של ספרי מתח כשהסופר מתחיל לסדר את חלקי הפאזל כך שיתאימו בדיוק שמרגיש לי קצת משעמם. אולי לא תמיד צפוי ובכל זאת יש משהו באנלי ברשע, כמה שהמשפט הזה נשמע גם לי מוזר. אולי בצפיה שלנו שאם נבין מה עומד מאחורי מעשי רשעות תפתח לנו איזה קופסא סודית. בסוף מתברר שגם הרשעים הכי גדולים הם בני תמותה רגילים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אריאלה
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

חיכיתי הרבה זמן לקרוא את הספר הזה- הראשון שכתב לינווד ברקלי ונחשב לקלאסיקת מתח.
זה הספר השני של לינווד ברקלי שאני קורא. הראשון היה "בלתי צפוי" על עלילותיה של קישה צילון (שמפציעה לראשונה להופעת אורח ב"בלי לומר שלום") ולא אהבתי אותו.
לעומת זאת, את הספר הזה אהבתי מאוד וכמובטח נהניתי מכל רגע בדיוק כמו שאני אוהב.
מומלץ בחום!!!
עכשיו קורא את ספר ההמשך "אין בית בטוח" וממשיך ליהנות :)

לפני 4 שנים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

נהניתי מאוד!
ספר מותח וסוחף, קשה להניח אותו מהידיים. כתוב בצורה קולחת ונקרא במהירות (גם על ידי שכמותי שאינה קוראת במהירות שיא); וזאת חרף העובדה שדי בשלבים מוקדמים של הקריאה הסופר שותל רמזים די עבים שכל קורא בעל יכולת אבחנה בסיסית יכול להקיש מי הם ה bad guys בסיפור. מומלץ ביותר.
אפרתי – הקרדיט לך :)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אורית זיתן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

בניגוד לספרי מתח רבים, שבהם בלש מיקצועי פורם את הקשרים, מסיר את המסכים וקורע את המסכות (ובדרך מכניס כמה וכמה דרינקים מיותרים), בספריו של ברקלי, הבלש הוא אני ואתה, אדם מן הישוב, שנקלע לצרה פרטית מותחת באמת ואין לו על מי לסמוך מלבד על עצמו.
בספר הנוכחי, מתעוררת נערה בת ארבע עשרה משנת שיכורים, ותחת ערפל של הנגאובר כבד היא מגלה שהוריה ואחיה נעלמו מעל פני האדמה והשאירו אותה לבד.
הספר מתרחש עשרים וחמש שנה מאוחר יותר, כשהפקת טלוויזיה נחותה, משתמשת באסונה של סינתיה כדי להעלות את הרייטינג שלה. התעלומה המבעיתה חוזרת למרר את חייה ואת חיי המשפחה שהקימה וזורעת ספקות בלבם של בני משפחתה.

בניגוד לרוב ספרי המתח, שבהם התעלומה היא הגיבור העיקרי ותיאורי הדמויות, איך להגיד, נופלים קורבן למולך המתח, בספריו של ברקלי הדמויות עגולות, מנומקות, בעלות איפיון ברור, לא סטריאוטיפיות, לא יצרניות של ויצים ושנינויות מאוסות, לא קרטוניות, לא שטוחות ולא משעממות לרגע. עיסוקן היומיומי מתאים להן, התנהגותן מתאימה לחייהן, ובקיצור, קל לאהוב אותן, לסבול איתן ולהצטער כשהן בסכנה.

בספר הנוכחי, זורע הסופר כמה פרקים קצרצרים, שמהווים תעלומה בתחילת הספר ומכניסים את הקורא לחרדה ממשית, ולאט לאט הפרקים נעשים מובנים יותר והתעלומה מתבהרת והופס... קצת חבל, המתח נפרם מהר מדי. אמנם צפוי לנו טוויסט סופי, אבל גם בו חשדתי מוקדם מדי.

הספר נהדר, באמת נהדר, הייתי מעניקה לו 5 כוכבים, אם לא שניחשתי מוקדם מדי את הפיתרון, ולא בגלל שאני כל כך חכמה או מיומנת בקריאת ספרי מתח (גם שתי סיבות אלה נכונות, אבל אני צנועה כידוע...) אלא מפני שברקלי מרפה מהמושכות וחושף את הקלפים כשיש עוד עמודים רבים בצד שמאל של הכריכה.
למרות הכל, לא אוותר על שום ספר שלו ואני ממליצה בכל פה, מפני שברקלי הוא לא סופר יומרני ולא מאולץ ואני מתחברת לגיבוריו ומצטערת מאוד לסיים את ספריו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אפרתי
3.0
3.0
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספר מתח מעולה לאלהה...מומלץ בחום”

108/118
ביקורות על בלי לומר שלום
הבאה
shortcuts
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 16 שנים

“הכתיבה, סלחו לי, מעאפנה, אבל העלילה הגאונית מפצה על כך. ספר מתח ותו לא. מומלץ למי שרוצה לנקות את הרא”