ביקורת ספרותית על ואלס עם באשיר - רומן גרפי מאת ארי פולמן
ספר טוב

---

על כריכת הספר ואלס עם באשיר כתובות צמד המילים "רומן גרפי". למה לא כתוב "ספר קומיקס", למשל? כדי להדגיש מהו קהל היעד של הספר וליצור רושם רציני ואיכותי, כמובן. נתעלם לרגע מהגישה המתנשאת הזו שמשתמעת מהמונח "רומן גרפי" ונעבור ישר לעניין.

הספר "ואלס עם באשיר" הוא בעצם העתק מדוייק של הסרט, רק בתמונות לא רציפות, ובלי פסקול כמובן (מה שמוריד מהחום והרגש שהסיפור מעורר בקורא). לכן, ביקורת על הספר צריכה להיות בעצם זהה לביקורת על הסרט. ובכן, הסרט (והספר) הוא מסע מרתק בנבכי זכרון מודחק של ארי פולמן ממלחמת לבנון: הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. הסרט חד ועוצמתי, כמו גם כן ואמיתי. לעניות דעתי הסרט לא נוקט עמדה ברורה וחד משמעית כמו שנהוג לחשוב. מבחינה זו הוא די מבולבל, ולעיתים לא ברור לאן הוא חותר ומה מטרתו של הסרט.
הסרט מצליח לגעת ולרגש, במיוחד בקטעים בהם מתמקדים בחלומו ובזכרונו של פולמן עצמו. את המסע הנפשי המתואר בסרט בחרו היוצרים להראות דרך אנימציה. ואולי טוב שכך; האנימציה מאירת עיניים ומוצלחת, ובעיקר מראה את הייחודיות של הסרט.

השאלה הנשאלת בסיום קריאת הספר היא: לשם מה כל זה היה נחוץ? איזה ערך מוסף הספר יכול לתת לי שלא קיבלתי בצפייה בסרט?
לדעתי הסיבה היחידה לכך שיצרו ספר היא כסף. רצון של המפיצים לחדור לשוק אחר, מדיה אחרת, כדי להחדיר את המותג "ואלס עם באשיר" לשוק הספרים ולהגיע לקהל שלא היה רואה את הסרט (אבל קונה את הספר בכל זאת).

מבחינה מקצועית, הספר טוב מאוד כמו הסרט, אך יש תחושה של פספוס - כאילו הספר מיותר. לדעתי הספר היה מוצלח יותר עם היה כולל ערך מוסף כלשהו: סיפורים מפי היוצרים על תהליך היווצרותו והפקתו של הסרט, סיפורים וזכרונות ממלחמת לבנון מפי חיילים שהיו שם - משהו שיוסיף מעבר לסיפור המסופר בסרט. לצערי בחרו היוצרים להעביר את הסרט אחד לאחד לדפי ספר, בצורת קומיקס.
בשורה התחתונה: לא רע בכלל, אבל די מיותר.

» ביקורות נוספות של shmunitz
» ביקורות נוספות על ואלס עם באשיר - רומן גרפי