ביקורת ספרותית על נער החידות ממומביי מאת ויקאס סווארופ
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בפברואר, 2010
ע"י אינס


כל מילה אחרת מיותרת ...
" יש הנאה מסוימת אפילו בכאב. שיכרון חושים מתוק. לפעמים אני חושב שהכאב יכול להיות מתוק כ"כ, איזה עונג עילאי יהיה המוות. המוות הוא מאהבי האמיתי, בן לוויתי התמידי.בוא, מוות קח אותי בזרועותייך, לחש באוזניי את קול הדממה המתוקה ושא אותי ברוח אל ארץ האהבה הנצחית."

נער החידות- הנער עצמו(בעיניי) הוא חידה בפניי עצמה ששרד כל זאת. איך באמת שורדים את החיים???לפני שנכנעים לה כמובן. והאם באמת הדממה המתוקה תישא אותנו לבסוץ אל ארץ האהבה הנצחית?
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אינס (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
חידה בפני עצמה כנרת הספר אכן נפלא ובעיקר מרתק.
כל מלחמת ההישרדות שמתגולל בספר מרתק עד מאוד!!!
(לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
חידה בפני עצמה היטבת לכתוב אינס. גמני חשתי שהוא עצמו חידה. אכן ספר נפלא ומרתק. ~ * ~ * ~



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ