ניקולס ספארקס תמיד נוגע בנושאים
הכי רגישים וכואבים לצד הרומנטיקה
ובחי היום יום
קשה להישאר אדישים
וכן גם אני מאמינה ( אולי ספויילר)
שכל אחד מאיתנו מגיע לעולם
עם יעוד מסויים .

כל פעם מחדש ניקולס ספארקס סוחט ממני דמעות!כמו שהבטיח בתחילת הספר:"בהתחלה תחייכו,אחרכך תבכו"
הוא נותןן לדמיות שלו כל כך הרבה נשמה,רגישות,והמון המון רומנטיקה!
"האהבה תמיד סבלנית ונדיבה, היא לעולם אינה מקנאת, האהבה לא תתפאר ולא תתנשא, היא אף-פעם לא תנהג בגסות או תהיה אנוכית. היא אינה נעלבת ואינה שומרת טינה. האהבה לא תהנה מחטאים של האחרים אבל תשמח בדרכי-אמת. היא תמיד מוכנה לסלוח, לתת אמון, לקוות ולהחזיק מעמד בפני הבאות."
איזה כייף לקרוא על אהבה כזאת,כמה ערכים ,אכפתיות
בכתיבה,בהומור,בכאב,באהבה, ברומנטיקה שאופיינית רק לו הוא שובה אותי כל פעם מחדש בספריו.
למה,רק למה ספריו כל כך קצרים?!
אני מתענגת מכל משפט ומשפט בספריו שלא רוצה שיגמר.
אכן סיפור אהבה בלתי נשכח!

"האהבה תמיד סבלנית ונדיבה, היא לעולם אינה מקנאת, האהבה לא תתפאר ולא תתנשא, היא אף-פעם לא תנהג בגסות או תהיה אנוכית. היא אינה נעלבת ואינה שומרת טינה. האהבה לא תהנה מחטאים של האחרים אבל תשמח בדרכי-אמת. היא תמיד מוכנה לסלוח, לתת אמון, לקוות ולהחזיק מעמד בפני הבאות." – האומנם כזו היא?! קשה לי להאמין לזאת באופן כללי.. בימנו אנו בודדים הם האנשים שמסמלים את זו התגלמות האהבה ונושאים אותה בגאון. ואילו כאן בסיפור אהבה בלתי נשכח, היא אכן כזאת טהורה ושלמה, כליל השלמות אינה מתרברבת ואמיתית כ"כ, בדיוק כהתגלמות אהבתה של ג'יימי. התרגשתי מאוד.. התרגשתי עד דמעות ... התעצבתי על רוע הלב (אוח הגיל הזה), כאבתי את ההשפלה כשהתחוור לי מה הסתתר מאחורי הפרגוד, כעסתי ושמחתי בו זמנית, ישנו הומור רך ששזור במידה בין הדפים אשר גרם לי להעלות מידי פעם חיוך אך בעיקר בכיתי !!

יש בכלל אנשים כג'יימי סאליבן המלאת טוב לב, המאמינה ההדוקה והתמימה?
ג'ימי שמאמינה שלא-לוהים יש תוכנית משלו לה, וכל תוכנית שנקרת בדרכה זוהי תוכניתו, היא מקבלת זאת באהבה רבה ומצדיקה את הדין ומדוע דווקא היא נענשת על לא עוול בכפה? איך העולם שלעתים כה לא הוגן מתנהל? על פי מה?
ואדון לאנדון קרטר שבתחילה הצטייר כחסר רגישות וחסר אחריות ולבסוף הפך את הפור ונהפך לאדם רגיש עד כאב ולאוהב מעומק הלב.

כפי שנכתב בתחילת הספר : "בהתחלה תחייכו, ואחר-כך תבכו- אל תגידו של הוזהרתם." אכן בראש מורכן אני מודה ומתוודה שכך היה, לי זה קרה. סיפור אהבה בלתי נשכח-אכן כשמו-כן הוא.
וכדי להיות כנה עם עצמי אף שאהבתי את הספר הקליל שהעביר בי רגשות כפי שציינתי לעיל, בסרט העוצמות היו פי כמה, אבל זה לא גורע, לכו תקראו, תטיילו בין הדפים באהבה הישנה היא ששמורה לכם איפשהו בתא הזיכרון, התאהבו שוב ושוב ושוב במקור החיים ה-א-ה-ב-ה !

בכיתי ובכיתי ואהבתי...אפילו קראתי פעמיים ...
ממש טוב לימים של שוקו ופוך....ובכלל לחוות דרך הדפים,אהבה ראשונה ....ספר שמצד אחד קליל אך טומן בתוכו סיפור לא קל שהעלה הליבי שאלות רבות....
הספר מקסים ואפילו לא רציתי לראות את הסרט...שלא יהרוס....

*****ספר מרגש מאד..נהנתי לקרא אותו
כמו כל הספרים הנהדרים של ניקולס ספארקס
לא ידעתי מה לצפות בסוף.התוודה לפניכם בכיתי
והתרגשתי עד כמה אהבה יכולה להרקיע שחקים
הסוף סוחט דמעות גם לאלו שקשה לבכות.
שווה קריאה.

ספר מעולה !!!
סיפור מרגש מאוד.
ניקולס ספארקס יודע לכתוב באופן מרתק וסוחף במיוחד, מפתיע בכל פעם מחדש.
מומלץ מאוד !!!

בדרך כלל ההיגיון הבסיסי אומר שצריך לקרוא ספר ורק אז לראות את הסרט שמתבסס עליו.. וגם זה לא חובה.
במקרה הזה לא ידעתי בכלל שיש ספר לסרט המושלם הזה. וכשגיליתי שניקולס ספארקס כתב אותו הבנתי בדיוק למה הוא כלכך מושלם.
ניקולס יודע איך לקרוא את המציאות ולהעביר אותה לקוראים בצורה כל כךך חלקה עד ששוכחים בכלל שמחזיקים ספר ביד, בכל הספרים שלו שקראתי עד עכשיו בכיתי (וקראתי כמעט את כל הספרים המתורגמים). וכל מי שמכיר אותי יודע שאני לא בוכה בקלות :)
הסוף של הסיפור כל כך לא מתאמץ וכל כך אמיתי שבן אדם שלא מתרגש ממנו לא הבין את הפואנטה.
אני מודה שאפילו שידעתי איך הוא מסתיים היה פשוט כיף לקרוא אותו מה שאי אפשר להגיד על כל ספר.
* דירוג: 5/5

ספר מרגש ביותר, אין ספק.
מנסיוני האישי, אי אפשר להישאר יבשה כשקוראים אותו..
אני, כשהגעתי לקטע בו היא מספרת לו שיש לה סרטן התחלתי לבכות,
ובכיתי ובכיתי ובכיתי.. עד לסוף הספר.. (45 דקות ברצף)..
וכל זה אפילו שידעתי מה עומד לקרוא בגלל שראיתי את הסרט (שדרך אגב, גם הוא מעולה)..

אין מה לומר, ניקולס ספארקס שוב מדהים אותי בכתיבתו.

ראיתי את הסרט מקווה קרוא את הספר בקרוב, אבל תגובה על הסרט מה שאני בטוחה גם בנוגע לספר: מדהים!!!!!!
ראיתי מלא סיפורים מרגשים עד דמעות וזה אחד מהם.
מומלץ בחום!!!