ספר מרתק שיש בו מכל טוב, סיפור פתלתל ומעניין, אווירה קסומה של איזורי הספר המושלגים של קנדה, סיפורי מסע, הווי חיים במאה ה-19, רומנטיקה, יחסים אסורים ומעל לכל תעלומת רצח.
הכתיבה זורמת ומהנה, היא איננה כתיבה מתוחכמת או מתחכמת ויש לה את הייחודיות שלה. לא מכיר הרבה סופרים שמסוגלים לגעת בצורה משכנעת בכל כך הרבה נושאים בספר אחד ושהסיפור עדיין ישאר משכנע ועוד בספר ביכורים.
עלילת הסיפור לעיתים די מורכבת ונעה בין 3-4 איזורים ומערכות שונות הנפגשות לקראת הסוף לקרשנדו גדול.
מספר הדמויות גם הוא רב, לדעתי כ-30 דמויות בספר. למרות זאת הבנת הסיפור לא דורשת מאמץ גדול והיא מאוד משתלמת ומהנה.

הסיפור מתרחש ב-1867 באישור נידח של קנדה, איזור בו אינדיאנים מקומיים חיים עם תושבים מערביים. בלילה חורפי מתבצע רצח אכזרי של אדם ממוצא צרפתי, הוא מקורקף ונראה שאינדיאני ביצע את הרצח. מכאן מתחילה שרשרת ארועים המתפתחת בכיוונים שונים ומגלה לנו אט אט את הסודות של תושבי המקום, הקשרים בין המשפחות ובתוך המשפחות ואת עברו ודמותו של הנרצח. נער צעיר שהיה עד לרצח יוצא לערבות הקפואות בעקבות הרוצח ונעלם. משלחת נוספת יוצאת לחפש אותו. סודות מן העבר נחשפים ולאט לאט המחברת משלימה לקורא את מארג היחסים בין האנשים שהביא לרצח זה.
אחרי תאורי מזג האוויר החורפי והסוער בקנדה אני נשאר נאמן לשרב הישראלי.
סיפור וירטואוזי ועדיין משכנע ומהנה מאוד, תרגום מצויין של שרון פרמינגר, ספר עם כריכה נעימה ודפים אייכותיים בהוצאת מנורת קריאה מביאים יחד להנאת קריאה משובחת. מומלץ.

אני לא ממש יודעת למה הספר הזה כבש אותי בצורה כה מוחלטת. סיפור מעניין? יש בספרים רבים אחרים. סיפור תקופתי - גם הוא פופולרי עכשיו ונפוץ (לשמחתי). תעלומת מתח ומסתורין - גם זה כלל לא נדיר.

הספר הזה בנוי על רמזים ועל אווירה. רמזים למשל: מה זו אמהות? אמא היא זו שיולדת, זו שבוחרת או זו שאוהבים אותה?
מה זו נשיות? זו אמהות? זו רכות? זו הצלע היפה של הזוג? ומה על אהבה, מחוייבות, בחירה ובגידה?

הסיפור הוא על מושבה נידחת בקנדה בסוף המאה ה - 19. חורף, כל כך קר שנתקפתי צמרמורת, למרות שקראתי את הספר בתל אביב בה האקלים אידיאלי מבחינתי. סיפור המסגרת כולל בתוכו סיפורי משנה מעניינים ובמרכזו רצח מחריד של אחד המתיישבים ומסע חיפוש שעורכת גיבורת הסיפור.

על הדרך אנו נתקלים בגזענות, התייחסות חשדנית אל זרים, צרות אופק של תושבי יישוב קטן כלפי שכניהם, שאינם מתנהגים בהתאם לאמות המידה המקובלות. אבל גם תהליך של שינוי עמדות מוחלט שעוברת הגיבורה, תוך הכרות וקבלה של האחר, מה שישפיע על תפישת עולמה וחייה לעתיד.

כמו שאמרתי - אחד הספרים שהשפיעו עלי עמוקות ונמצא ברשימת החביבים עלי. מה גם שהוא ספרה הראשון של סופרת סקוטית - שהרכילות על העטיפה אומרת שאת כל התחקיר ערכה בספרייה כי היא נתקפה אגורפוביה ולא יכלה לצאת מהבית. אם את הספר הזה היא כתבה ללא הכרות אישית עם הנופים (והקור!) בקנדה, תארו לעצמכם מה היא תכתוב כשתבריא (אני מקווה) ותצא למחוזות ספרותה.

אני אהבתי מאד ואני ממליצה עליו: גם אם לא תאהבו אותו כמוני, כמעט בטוח שלא תשתעממו.

רכות של זאבים – סטף פני
The Tenderness of Wolves

עלילת הספר מתרחשת לפני כמאה וחמישים שנה אי שם בעירה נידחת ברחבי הקרח של קנדה ובאחד המקומות שאפשר להגדירו "בסופו של סוף העולם".

הסופרת מתארת יפה את הנופים הארקטיים, את לובן השלג, את הכפור וכל המשתמע מכך. הנופים לא משתנים. ישנם כאלה המתוארים במקומות נידחים במיוחד, שכף רגל לא דרכה בהם, מלבד אלה המועסקים מטעם החברות שעושות רווח מצוין מאיסוף פרוות בציד חיות, שזה היה העיסוק העיקרי למקום ולתקופה.

הספר כתוב בצורת פרקים פרקים קצרים, העוברים מדמות אחת לאחרת ולהתרחשויות המתחוללות. כאשר הקורא מסיים פרק ועובר להבא אחריו, סיום הפרק אינו משאיר אותו במתח וסקרנות – מה הלאה? סיום הפרק אינו מותיר בו את ההתלהבות המוכרת בקריאה להגיע להמשך שיחזיר אותו לרצף בעלילה מהפרקים הקודמים. העלילה מתמשכת ומתמשכת בחיפוש אחרי רוצח, כאשר כל הדמויות (כמעט) המשתתפות בסיפור יוצאות לחפש אחריו וכולן יוצאות לאותו איזור נידח, עם אותם תיאורי נוף ואקלים קפוא.

הכתיבה נעימה. התיאורים יפים, כמו למשל: "הבוהק נוקב; הלובן מכאיב לעיניים. באור השמש הפתאומי כמו חיוך, זורח היופי על פני המישור הקודר הזה," אך אינם מותירים בך חשק להיות באזור זה בתקופה זו. הסופרת משתמשת בתיאורי מצבים כמו "בכי", מספרת על הבכי בחייה והמסקנה שהגיעה אליה "שאין שום טעם בבכי." הדימויים יפים כמו: "אבל כל זמן שאני בוכה אני מודעת לעונג החושי שבכך; הדמעות מלטפות את פני כמו אצבעות חמות, מביאות אתן נחמה" או "המישור הזה גדול מדי וריק מדי לבני אדם, ואם רק נעז לצאת אליו, נהיה פגיעים כמו נמלים על צלחת גדולה".

אך כל זאת אינו די. הייתי מצפה ליותר דינמיות ויותר מתח במעבר מפרק לפרק, כמצוין לעיל. בנוסף, הסופרת אינה קושרת את כל הקצוות ומותירה מקרים ודמויות מסוימות ללא התייחסות סופית. והעיקר בעיני הוא, שבסופו של הספר היא לא מביאה לנו סוף מפתיע שנאמר "וואאההו," כי ברור לקורא מההתחלה, שהחשוד הראשון המוזכר במקרה רצח הוא אינו הרוצח.

הסופרת ילידת סקוטלנד. "רכות של זאבים" הנו ספרה הראשון לאחר שכתבה וביימה שני סרטים. את התחקיר לספר ערכה בספרייה בריטית מאחר ונבצר ממנה מבחינה בריאותית להגיע לקנדה. הספר זכה בפרס יוקרתי "קוסטה" בבריטניה, בשנת 2006, תורגם לכמה שפות והיה לרב מכר בינלאומי.

ספר משעמם למדי, מתחילתו ועד סופו. אין בו בכלל מתח.
יש בו רק תיאורים משמימים של פציעות, קור וסופות שלגים. כל הדמויות המתוארות בו עסוקות במעקב- כולם עוקבים אחרי כולם, או בלהתחבא מפני העוקבים.

ספר חביב, בשינויים קלים היה יכול להתלבש גם על ניו יורק במאה העשרים ואחת. הדמויות לא ברורות כ"כ והעלילה לא ממש מותחת... יש מוצלחים ממנו.

לא התלהבתי מהספר. החלטתי לקרוא אותו בגלל שהוא ספר תקופתי, ואני מאוד אוהב היסטוריה. בנקודה הזאת הוא חידש לי. אבל מעבר לזה- לא משהו. לא חייבים לקרוא, במיוחד אם יש עוד ספרים שממתינים על המדף

הספר ללא כל ספק מרתק. הנופים, האנשים שנעים בו, מזג האוויר... ועם זאת, לא מדובר ביצירת מופת. שווה לקרוא, לא חובה לשמור בבית.

ספר מתח משובח על אישה אמיצה שהולכת לחפש את בנה המועשן ברצח אני לא הספר הכל כי חבל לקלקל את העלילה של הספר מומלץ ביותר

ציטוט מעיתון מעריב 26.08.08 : (הכתבת נורית קנטי)

" קנדה נפלאה. אם ביקרתי בה? לא" .

"מנפלאות האינטרנט: סופרת שלוקה באגורפוביה ( פחד ממקומות פתוחים או הומים) יכולה לכתוב ספר שמתרחש בקנדה, בלי לעזוב את ביתה בבריטניה ואפילו לזכות בפרס " קוסטה" היוקרתי. "האמת? חששתי שימצאו אצלי טעויות".

" קנדה 1867. בהתיישבות נידחת בערבה קפואה מתרחש רצח אכזרי ומפתיע ותושביה כשבראשם אמו האמיצה של החשוד המרכזי יוצאים לשרשרת מסעות נועזים בשלג, בניסיון לאתר את הרוצח. נוסף על כך הם מנסים לחשוף את תעלומת הלוחית שהחזיק בידו הנרצח, שכנראה צופנת גילוי מרעיש על התרבות האינדיאנית. זו תמצית עלילת ספרה החדש של סטף פני " רכות של זאבים" ... עלילה מפתיעה בהתחשב בכך שהסופרת סובלת מאגורפוביה ואת התחקיר לתיאורי הנוף עשתה מביתה מהספרייה הסמוכה לו בלי לבקר כלל בקנדה... "