בתור מי שקראה את "מטבח משפחתי" ו"סוכריות מהשמים" ומפגינה בקיאות, ועניין(!), בביוגרפיה של חמולת בן-יהודה על שלוחותיה,"קיטש" היה מבחינתי עוד ספר של גיל חובב הנפלא, שאני פשוט רוצה לקרוא. כאשר שלפתי אותו השבוע ממדף הספריה, ולמרות תיאור הכריכה שמזהיר: כאן ידובר על גסיסה ומוות! ועוד מהסוג האמיתי, שלא ניתן להתנחם אח"כ במחשבה שזהו רק סיפור.., כן למרות זאת..למרות זאת, דבר לא הכין אותי לסיטואציה שבה אני נוסעת ברכבת (במחצית הראשונה של הדרך בכלל עומדת, כי למה שיהיה מקום - אבל זה כבר נושא לספר אחר לגמרי), ומרגישה איך עם כל משפט שנקרא הלב שלי מתחיל לכאוב ורק מייחלת לרגע שאגיע לחוף מבטחים (=תחנת חוף הכרמל..:))ואוכל לפרוץ בבכי שהלך והתנחל אצלי במהלך הקריאה.
גיל חובב מצליח לתאר בצורה כל כך פלאסטית את תהליך הגסיסה של אמו מצד אחד ואת החוויה הפרטית והמשפחתית של הקרובים לחולה. התיאור הזה מדויק, וחסר רחמים ואין בו שום הרפיה ושום נחמה (אולי בסוף, ממש בקטנה), ועדיין הסיפור מרתק וראוי לקריאה.
כבד לכם? כך הרגשתי בדיוק במהלך הקריאה וגם אחריה..ואגב, כל כך הסתקרנתי לדעת איך נראתה גיבורת הספר, האם דרורה בן אב"י, שתוארה בספר כמי שהייתה יפהפיה לפני שהסרטן השתלח בה, אך לא מצאתי בגוגל אפילו תמונה אחת שלה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
