ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 במאי, 2015
ע"י פני
ע"י פני
רכות של זאבים – סטף פני
The Tenderness of Wolves
עלילת הספר מתרחשת לפני כמאה וחמישים שנה אי שם בעירה נידחת ברחבי הקרח של קנדה ובאחד המקומות שאפשר להגדירו "בסופו של סוף העולם".
הסופרת מתארת יפה את הנופים הארקטיים, את לובן השלג, את הכפור וכל המשתמע מכך. הנופים לא משתנים. ישנם כאלה המתוארים במקומות נידחים במיוחד, שכף רגל לא דרכה בהם, מלבד אלה המועסקים מטעם החברות שעושות רווח מצוין מאיסוף פרוות בציד חיות, שזה היה העיסוק העיקרי למקום ולתקופה.
הספר כתוב בצורת פרקים פרקים קצרים, העוברים מדמות אחת לאחרת ולהתרחשויות המתחוללות. כאשר הקורא מסיים פרק ועובר להבא אחריו, סיום הפרק אינו משאיר אותו במתח וסקרנות – מה הלאה? סיום הפרק אינו מותיר בו את ההתלהבות המוכרת בקריאה להגיע להמשך שיחזיר אותו לרצף בעלילה מהפרקים הקודמים. העלילה מתמשכת ומתמשכת בחיפוש אחרי רוצח, כאשר כל הדמויות (כמעט) המשתתפות בסיפור יוצאות לחפש אחריו וכולן יוצאות לאותו איזור נידח, עם אותם תיאורי נוף ואקלים קפוא.
הכתיבה נעימה. התיאורים יפים, כמו למשל: "הבוהק נוקב; הלובן מכאיב לעיניים. באור השמש הפתאומי כמו חיוך, זורח היופי על פני המישור הקודר הזה," אך אינם מותירים בך חשק להיות באזור זה בתקופה זו. הסופרת משתמשת בתיאורי מצבים כמו "בכי", מספרת על הבכי בחייה והמסקנה שהגיעה אליה "שאין שום טעם בבכי." הדימויים יפים כמו: "אבל כל זמן שאני בוכה אני מודעת לעונג החושי שבכך; הדמעות מלטפות את פני כמו אצבעות חמות, מביאות אתן נחמה" או "המישור הזה גדול מדי וריק מדי לבני אדם, ואם רק נעז לצאת אליו, נהיה פגיעים כמו נמלים על צלחת גדולה".
אך כל זאת אינו די. הייתי מצפה ליותר דינמיות ויותר מתח במעבר מפרק לפרק, כמצוין לעיל. בנוסף, הסופרת אינה קושרת את כל הקצוות ומותירה מקרים ודמויות מסוימות ללא התייחסות סופית. והעיקר בעיני הוא, שבסופו של הספר היא לא מביאה לנו סוף מפתיע שנאמר "וואאההו," כי ברור לקורא מההתחלה, שהחשוד הראשון המוזכר במקרה רצח הוא אינו הרוצח.
הסופרת ילידת סקוטלנד. "רכות של זאבים" הנו ספרה הראשון לאחר שכתבה וביימה שני סרטים. את התחקיר לספר ערכה בספרייה בריטית מאחר ונבצר ממנה מבחינה בריאותית להגיע לקנדה. הספר זכה בפרס יוקרתי "קוסטה" בבריטניה, בשנת 2006, תורגם לכמה שפות והיה לרב מכר בינלאומי.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לפני, נכון בהחלט שלא כל ספר מושלם.
ולא כל ספר שקושרים לו כתרים ומעניקים לסופר פרסים הוא באמת ראוי.
ובנוגע לספרים ישראלים. עוד יותר לא הייתי ממהרת לקשור אפילו סרט צהוב עליו. (כמו השיר משנות ה-70) למצוא ספר ישראלי טוב באמת - זה דבר עוד יותר נדיר. |
|
|
פני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לאנקה,
ראשית, תודה על המחמאה בקשר לכתיבה. שנית, התאירים שלה יפהפיים אין לי צל של ספק בכך אבל בשביל שלמות ציפיתי לעוד דברים. מה אפשר לעשות לא כל ספר מושלם. |
|
|
פני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לאנקה,
ראשית, תודה על המחמאה בקשר לכתיבה. שנית, התאירים שלה יפהפיים אין לי צל של ספק בכך אבל בשביל שלמות ציפיתי לעוד דברים. מה אפשר לעשות לא כל ספר מושלם. |
|
|
פני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לדן, חשבתי על כך שתמיד בגב הספר כתוב על כל הפרסים שזכה, אבל מי כותב את זה? אותו אחד שרוצה לשווק. קראת את מלכת היופי של ירושלים? עשו לו פרסום מוחץ. עוד לפני שיצא כבר היה לרב מכר ואני קטלתי אותו כי היא לא יודעת לכתוב. אם תשאל אותי למה אגיד לך.
|
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
פני, הרי היה ברור לי מלכתחילה
שאת כותבת היטב ולא אכזבת גם הפעם.
מה שכן מסתמן שיש לנו טעם משותף בספרים וזה לא הספר היחיד שקראנו שתינו (כל אחת לחוד כמובן) דווקא אהבתי את הספר המסנוור בלובנו השלגי את עינינו ותיאורי הנוף בשממה. גם את העלילה אהבתי. לפעמים, ספר בלי מתח גבוה גם יכול לעשות את העבודה. |
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
פני
ביקורת יפה. מדבריך המנומקים היטב אני למד שגם במקרה הזה זכיה בפרס יוקרתי אינה בהכרח מבטיחה שהספר יהיה מעניין.
|
|
|
פני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה אוקי.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יופי...
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
