ביקורת ספרותית על אלוהים, אדם והיסטוריה מאת אליעזר ברקוביץ
ספר טוב

---

הרב פרופ' ברקוביץ כתב את ספרו זה בשנות החמישים, אולם הוא תורגם לעברית רק בשנה האחרונה על ידי הוצאת שלם שנטלו על עצמם להוציא את כתביו לאור.
אם צריך לסכם את ספרו בכמה מילים אפשר לעשות זאת כך: נסיון פילוסופי לשלב בין ההגות הרמבמי"ת, הגורסת שיתרון סגולי של היהודי על פני שאר העמים לא קיים, קיימת רק בחירה אלוהית בעם שיוביל מהלך אוניברסלי מוסרי (לא כולם מסכימים שזו אכן תפיסת הרמב"ם אך נניח לזה כעת). לבין הגותו של ר' יהודה הלוי הרואה במפגש הבלתי אמצעי בין האדם לאלוהים, שהוא אל מסתתר במהותו, את עיקר בשורת היהדות. עיקר הספר עוסק במהות המפגש הזה ובהשלכותיו החברתיות וההיסטוריות, במהותם של המצוות כמתייחסות לגוף לא פחות מאשר לנפש (בנקודה זו, לדידו, טמונה הטעות הנוצרית בביטול המצוות), ובאחריותו הבלעדית (כמעט) של האדם על תיקון העולם, כמו גם על הרוע.
הספר כתוב טוב ובלשון קולחת ובהירה, קצת פחות טוב ממה שציפיתי, אבל עדיין ספר טוב ומומלץ.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על אלוהים, אדם והיסטוריה