אם אתם בקטע של בחינת סיפור, דרך עיניים ביקורתיות, כמו למשל: האם הטקסטים ברמה מספיק גבוהה, או אם הסופר נזקק למעט "שמאלץ" לתבל בו את הסיפור, והדבר עשוי להפריע לכם, ייאמר מייד: הספר לא עבורכם, נקודה.
אבל...וכאן אבל גדול!
אם תוכלו להתעלם מעט מהאמור ולהחליט שסיפור אהבה שמתרחש בגיל צעיר - שנות העשרה, ממשיך לאחר כ-14 שנה, במפגש מחודש, ונמשך עד ערוב ימיהם, בזקנתם, נשמע מעניין - אני משוכנע שתיהנו מכל רגע בקריאת הספר הקצר, בעל 172 העמודים.
ושתי טיפות מהדבק שחיבר בין השנים שבהם לא נפגשו:
"גם אלי חשבה. על נוח, על עצמה, על הרבה דברים. למשך הרף עין היא ייחלה שלא הייתה מאורסת אבל עד מהרה נזפה בעצמה. לא את נוח היא אהבה: היא אהבה את מה שהם היו פעם. חוץ מזה, זה היה טבעי להרגיש ככה. אהבתה האמיתית הראשונה, הגבר היחיד שאי פעם הייתה אתו - איך יכלה לצפות לשכוח אותו?"
ובהמשך...
"זה היה כל כך נכון להיות פה. הכל נראה נכון. האש, המשקאות, הסערה - דבר לא היה יכול להיות מושלם יותר. דומה היה שכבמטה-קסם, השנים שהיו בנפרד איבדו מחשיבותן".
אולם, אל תתנו למשפט או שניים להתל בכם. עיקר הסיפור הוא בשנות השמונים לחייהם, כשהגוף מתחיל לבגוד והמחשבה - במידה וקיימת, לא תמיד ביכולתה למקם את אהוב לבנו על "ציר ההכרות", והבלבול - קשה מנשוא.
איני מומחה גדול לספרי ספארקס, אולם מהמעט שקראתי הוא נראה כלהטוטן בסיפורי אהבה המשלבים את הרקע המתאים. גם אם לא תמצאו שם דברי אלוהים חיים, בעיקר, כן בעיקר, הוא נותן לנו "ספר הפעלה לזוג המאוהב", ובו פרק נרחב כיצד יש להתנהג בקרות טרגדיה - שאז, אנו זקוקים לאהבה ולחמלת בן, או בת הזוג.
הספר מיועד, מבחינתי, לכל אותם האנשים שאהבה אינה מסתכמת רק בבילוי כיפי כאשר הכל הולך טוב והאהוב, או האהובה במיטבם, אלא מוכנים לקחת, אפילו מעט, מאהבתם של הדמויות, בעיקר בזקנתם.
מכשירים בחדר כושר מפתחים את הגוף, תשבצים וברידג' - את המוח, וספר זה, הייתי אומר, נותן כיוון לפיתוח הנפש...
והאם מישהו יכול לומר לעצמו, בוודאות: "לי זה לא יקרה?"
* מקסים.
