ביקורת ספרותית על משנת זימל על רוח הרכושנות מאת צבי וויסלבסקי
ספר מעולה

---

במהלך השנים האחרונות אני עוסק רבות בהגותו של גיאורג זימל,הוגה דעות שמצאתי את כתביו כראויים ביותר להעמקה.
אל ספרו של ד"ר צבי וויסלבסקי ז"ל הגעתי ממש במקרה לפני כמה שבועות בספריה העירונית בתל אביב. ראיתי את הספר, והתפלאתי לעצמי: "יש לנו את זימל בעברית, זה נס".

מסתבר שהספר נכתב על ידי דוקטור וויסלבסקי כעבודת דוקטורט בגרמניה, בשנים של לפני מלחמת העולם השנייה.
לאחר מותו של ד"ר וויסלבסקי אישתו הורתה לתרגם את הספר לעברית. דוקטור וויסלבסקי הוא גם מבין הראשונים שתירגם את קארל מארקס ואת ספריו של הרמן כהן לעברית, וזאת ממש בשנים הקשות של אחר השואה והקמת המדינה. כל מי שקרא את כתביו של כהן בשפת המקור יודע עד כמה מלאכה מסוג זה הינה מורכבת וסיזיפית. על כך תעמוד לדוקטור וויסלבסקי ז"ל הברכה.

ביחס לספר עצמו, המחבר מבקש לבחון את עמדותיו של זימל ביחס לקפיטליזם וביחס להוגים כזומברט, ובר ואחרים. תחילה מוצגת התפיסה המורכבת של זימל לגבי "המטריאליזם ההיסטורי" של קרל מארקס. התפיסה ההכרתית של מרקס זכתה אצל זימל לביקורת ברוח קנטיאנית. הוא טען שהמטאריאליזם לא מסתפק בעולם הניסיון, ולכן בעצם מדובר על נטייה להציג מטאפיזיקה. מדוע? קאנט לימד אותנו שבכדי להימנע ממה שהוא תיאר כ"דוגמטיזם מטאפיזי", עלינו להישאר בעולם הניסיון. אבל כיוון שאנגלס ומרקס פנו לבסס את הקשר בין החומר לרוח באופן שלא בהתבסס על ההסתכלות החושית, הרי שהם הציגו טיעון מטאפיזי. האם המחשבה עצמה היא חומרית? האם המוח מייצר מחשבות או שהמחשבות הן בעלות היבט רוחני נפרד? היות ומרקס לא מתבסס על הנחות ניסיוניות ברוח הקאנטיאנית, הוא נכשל לדעת זימל במטאפיזיקה.

זימל קישר בין אופי הכלכלה המודרנית לבין העצמת האמונה ברעיון התבונה האובייקטיבית והאינדיבידואליות האישית. כלכלת הכסף הופכת את היחסים בין בני האדם לפי קנה מידה אובייקטיבי. תהליך האובייקטיביזציה הנובע ממבנה הכלכלה פוגע בשונות ומסיח את הדעת מן הבדלי האישיות השונים.

הספר ראוי לדיון מעמיק.

לדעתי, הספר של דוקטור וויסלבסקי ראוי לרנסנס מחודש, ואולי אפילו להוצאה מחודשת בצירוף של תרגום של כמה כתבים נוספים של זימל (כמו ספרו על קאנט) לשפה העברית.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על משנת זימל על רוח הרכושנות