ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 בנובמבר, 2009
ע"י ליאור
ע"י ליאור
הספר שנערך על ידי פרופסור אבי שגיא הוא ספר חשוב ומעניין, שלצערי רק לאחרונה יצא לי להתוודות אליו. הספר מציג מאמרי פרשנות שונים על רעיונותיו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ שהיה ידוע בדעותיו החריפות על הציונות הדתית, על "טעותו" של בן גוריון על כך שלא הפריד בין דת למדינה ובעיקר ביחס למחאה חריפה על נוכחות ישראל בשטחים שנכבשו לאחר 1967.
ליבוביץ סבר ששאלת היווצרות החיים היא שאלה פילוסופית ולא שאלה מדעית. הספר יוצא אם כן לערוך עימות בין יחסי פילוסופיה לדת ולמדע. האם ניתן לצמצם את התחום האחד לשלטון של תחום אחר. הדת על המדע או להיפך ?!
הניסיון להעריך מחדש תפיסה זו של לייבוביץ ביחס להיווצרות החיים ולמקור הצורך בדיון הפילוסופי הניצב מעל למדעי הטבע, נעשה על ידי יוסף נוימן במאמרו המעניין על "המהפכה הקופרניקאית בביולוגיה". לדידו של נוימן הטענה של פרופסור לייבוביץ לפיה המדע יכול לגלות את המכניזם הפועלים בחיים אך לעולם לא יהיה אפשר להסביר בעזרתם את החיים היא "קביעה פסקנית ושרירותית". כדאי מאד לקרוא מאמר זה, מאמר נועז.
מאמר מעניין נוסף לטעמי הוא מאמרו של פרופסור יעקוב יהושע רוס, שזכיתי לבקר כאורח בכמה סמינרים שהעביר באוניברסיטת ת"א. פרופסור רוס מציג את התקבלות הרעיונות של קאנט אצל יהודים וליבוביץ ביניהם. במאמרו הוא בוחן את רעיון קבלת החובה המוסרית במשנת קאנט ביחס לרעיון קבלת העול של היהודי המאמין. הסוגיה המוסרית אצל קאנט משכה יהודים רבים למשנתו עד כדי כך שלדעת המחבר הם קיבלו אפילו את הפרשנות השגוייה שלו (לדעת פרופסור רוס) של היהדות. מה היה היחס של ליבוביץ לקאנט והאם זוהי פרשנות מדוייקת של קאנט? מהו המתח בין המוסר התבוני לבין קבלת מלכות שמיים. האומנם ישנו מתח?
הספר מציג כמובן את ההבחנה המוכרת של לייבוביץ ביחס לתיאור הקצר, שמוענק בתורה לסיפור הבריאה- 30 שורות, בהשווה ליחס לתיאור הארוך של אופן בניית בית המקדש (שלדעתו נועד למנוע עבודה זרה ולא יותר מכך). מסקנתו היא חשיבות המצוות עצמן. התורה מתעניינת ב"עבודת השם בעולם", ולא נועדה ללמד אותנו פיסיקה על מבנה המציאות וכו'.
מה הקורא צריך להסיק מכך: אנחנו לא חייבים להסכים להנחות היסוד ולמסקנה הלוגית של לייבוביץ או של פרשניו (שהרי מדובר על אמונה), אבל מוכרחים להודות שזוהי מחשבה מעניינת ומקורית...
פרופסור זאב הרוי, המעריך מאד את לייבוביץ, אף מציג את הדברים האלו בסיום מאמרו: (עמוד 45): "שנים רבות לאחר שישכחו הן את האמירות הפרובוקטיביות הנוראות של פרופסור לייבוביץ, והן את הפוליטיקאים הליברלים למחצה שהזדעזעו מהן, ייזכר ישעיהו לייבוביץ כאחד הפילוסופים היהודיים החשובים של תקופתנו, וכאחד הפילוסופים היהודיים המושרשים ביותר במקורות היהדות".
הספר "ישעיהו לייבוביץ: עולמו והגותו" הינו ספר חשוב בנושא של ההגות של לייבוביץ ובמידה מסוימת גם יכול לעניין מי שמתעניין ביחס בין דת לבין מדע ובין דת לפילוסופיה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
