פטיט אנגלזקתרין סנדרסון6כבר כמה שבועות שהספר מונח אצלי על המדף ואני נמנעת מלקרוא בו, בגלל שהוא היה נראה לי כמו עוד רומן רומנטי חסר תוכן. אך כשלבסוף, לקחתי אותו לידיי, התזמון היה מושלם: ממש כמה ימים לאחר שחזרתי מביקור בפריז, כאשר אני עדיין מהלכת כחולמת ממראות העיר המדהימה הזו. הקריאה בספר, שהיה מעניין, קליל ושנון, איפשרה לי להתרפק עוד קצת על המראות והזיכרונות מפריז. דבר נוסף שאהבתי הוא היכולת של הסופרת לקחת נושאים לא קלילים בכלל, ולהפוך אותם לסיפור מרתק ואלגנטי. ממליצה בחום.
שנת המבולמרגרט אטווד13נכון לרגע זה, רק שני אנשים בסימניה קראו את הספר, ואני קצת מופתעת. משום שמעבר להיותו ספר מצויין, לדעתי הוא גם ספר חובה. מרגרט אטווד מציגה לנו את העולם כפי שעשוי להיראות בעתיד, אם נשתמש לרעה בטכנולוגיה ואם לא נטפל בבעיות האקולוגיות של כדור הארץ. היא מציגה תמונה שיכולה להתרחש.מעבר לכך העלילה טובה והכתיבה מצויינת, אז הספר הזה בהחלט מקבל חמישה כוכבים והמלצה חמה.
סיפורו של אדגר סוטלדיוויד רובלסקי2חמישה כוכבים זוהרים ונוצצים מעל שמי וויסקונסין מקבל אצלי הספר הנפלא הזה, אשר מיטיב כל כך לתאר את הטבע, החי והדומם בסיפור על אובדן ומסע החודר אל הנפש פנימה. מומלץ לכל חובבי הקריאה ואוהבי הכלבים באשר הם.
האם האובדתמרי מק'גרי מוריס7איך כותבים ביקורת לספר הזה בלי ספויילר?! קשה,....(: אז אני רק אשתף בחווית הקריאה שלי שהוכיחה שוב את המוטו שלי לגבי ספרים: אם ספר מסויים גרם לי להשאר ערה עד לפנות בוקר - באמצע השבוע, כשעוד צריך לקום מוקדם לעבודה- סימן שהוא שווה קריאה. והספר הזה היה שווה קריאה. שווה את העייפות שהייתה לי היום לאחר שלוש שעות שינה בלבד. פשוט כל כך רציתי לדעת מה קורה בסוף, לדעת מה קרה לילדים האלו. בנוסף, לאורך כל הספר ליוותה אותי התחושה, הידיעה, שסיפורים כאלו ודומיהם מתרחשים יום יום לאלפי ילדים ברחבי העולם שנודדים בין משפחות אומנות ומוסדות חינוך וליבי איתם.
כלכלה עירומהצ'ארלס וילן0אמנם הספר קולח ומעניין, אך אחת הדוגמאות התבססה על נושא שבמקרה אני מכירה ממש מקרוב, והפרטים שצויינו לא היו כל כך מדוייקים, מה שגרם לי לתהות לגבי שאר הנתונים שבספר. אך למרות זאת, ספר מומלץ, ולו רק בגלל כיווני החשיבה החדשים שהוא מספק לקורא.
פרח המדברוואריס דירי3מרגע שהתחלתי לקרא לא הצלחתי להניח את הספר בצד, מה שגרם לי להשאר ערה עד לפנות בוקר. אני חושבת שמה שריתק אותי במיוחד היתה הידיעה כי הסיפור אמיתי. אמיתי ומופלא. סיפורה של ילדה (אישה) שידעה שיכול להיות יותר טוב, יכול להיות מעבר למציאות בה היא חיה, ובתמימות ונחישות, ולפעמים גם כנגד כל הסיכויים,היא הגיעה לשם, היא הצליחה. סיפור שמעורר השראה!
ההגרלהפטרישיה ווד4גיבור הסיפור הוא פרי, הוא לא מפגר, אל תטעו, רק אטי... ספר מדהים. לקח לי כמה ימים להשתחרר מהתחושה המיוחדת שאפפה אותי כשקראתי אותו. כתוב בכזו רגישות. וכל פעם נדהמתי מחדש והופתעתי מהיכולות של הסופרת לתאר מצבים בכזו אמת ועדינות.
סכנה בלתי נראיתסטלה רימינגטון1ספר סביר. מהאישה שעמדה בראש ה MI5 ציפיתי לעלילה קצת יותר מותחת ומתוחכמת.
משחקי הרעבסוזן קולינס4נראה לי קצת הזוי לדרג בחמישה כוכבים ספר שהעלילה שלו כל כך מזעזעת (ילדים שהורגים אחד את השני בתכנית ריאלטי...???!!!). השאלה היא מה הופך ספר למצוין: העושר הספרותי שבו הוא היכולת שלו לרתק אותך אליו מתחילתו עד סופו? על הספר עצמו, הייתה לי שיחה בספריה עם ילד בן עשר, שהמליץ לי עליו והבטיח חגיגית " את תראי שיכאבו לך העיניים, כי לא תוכלי להפסיק לקרוא עד הסוף". הילד החמוד צדק, כמובן. אבל עדיין, זה נראה לי מוזר שספר כזה מונח על מדף ספרי הנוער.
איך החייל מתקן את הגרמופוןסשה סטנישיץ'13שמענו בתקשורת אנשים מצהירים בקשר למלחמה באוקראינה, שאירופה רואה מראות קשים של מלחמה, שלא נראו בה מאז מלחמת העולם השניה... זה רק מראה באיזה מהירות אנשים שוכחים... הגיע לידיי הספר הנ"ל ובו מספר הילד ששמו אלכסנדר, (מספר טכנית בגוף ראשון)זהו ילד בעל דמיון מפותח ואוהב לספר סיפורים, בין השאר הוא מספר על סבו האהוב שנפטר רק יומיים קודם לכן ולכן גם מתכנסת משפחתו הענפה בביתם בעיירתו וישגראד שבבוסניה. הוא מתאר שם תיאורים מחמיאים ולא-מחמיאים כולל בין השאר הסבא והסבתא רבא שלו (הוריו של הנפטר...) וכל אחד מקרוביו הרבים על שגיונותיהם השונים. הוא גם מספר על חבריו הטובים והמגוונים על הילדה שאהב ועל דמויות בולטות בעיירתו, על גדות נהר דרינה (שדרך-אגב התפרסם בגלל ספר אחר - “גשר הדרינה") ותוך כדי האבל המשפחתי וזה קורה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, מגיעה מלחמה איומה לעיר הזו, שהייתה כלולה ביגוסלביה המתפרקת - ביחד עם כל הגוש שהיה קודם קומוניסטי. לא כאן המקום לתאר את המלחמה הזו, אך בעיקר היא פרצה בין סרביה הנוצרית ברובה ובוסניה המוסלמית ברובה ואזרחים תמימים נרצחים ונטבחים בה בפשעי-מלחמה נוראים, אך ורק מתוך שיוכם לדת המוסלמית! וכך בעיני הילד הוא מתאר את הזוועות שרואות עיניו... מאוחר יותר בורחת משפחת המספר (שאביו נוצרי ואימו מוסלמית...) כפליטים לגרמניה ויש כאן קפיצה בזמן עשר שנים קדימה ושוב אחורה כי הילד המספר המשיך לגדול ולהתחנך בגרמניה והפרקים הולכים קדימה ואחורה בזמן, עד שהוא מחליט לבקר שוב בהיותו כבר בחור צעיר שוב את עיר-הולדתו. הספר שכמובן מתבסס על חייו האמיתיים של סטנישיץ' המחבר, הוא מרתק בעיניי ומצליח לתאר בצורה חיה-מאוד ו"צבעונית", עולם שכמעט ואיננו מוכר לנו... אהבתי את הספר הזה שזכה כנראה לא-במקרה בכמה פרסים ספרותיים בגרמניה ונהניתי לקרוא אותו.
איך החייל מתקן את הגרמופוןסשה סטנישיץ'0ספר מעולה! יש משהו מיוחד בספרים שמסופרים בגוף ראשון ושהדובר רושם את המחשבות והתחושות שלו (מזכיר לי קצת בסגנון את אשכול נבו), ובספר הזה הסופר עושה את זה ממש יפה. תוסיפו לזה מבנה סיפור מאוד מעניין שכל פעם מפתיע (כולל 3 עמודים בו הדובר סופר מ-1 עד מאה ומשהו) ומרגש אותך, עלילה שמתפרסת על כמה מדינות וסיפור ילדות שנסגר בצורה מהממת (ולא צפויה כמו ב"רודף העפיפונים"). יש בספר כמה קטעים שקשה קצת לעקוב אחריהם ואני מסכים שיש בו פרק אחד שניים משעממים אבל הסוף (שלא היה כזה טוב אם הסופר לא היה בונה את הדמות בצורה טובה) שווה את זה בגדול. הסוף גם מאתגר אותך לחשוב למה הסופר מתכוון, גם גורם לך לקרוא משפט ולמרות הלהט לסיים את הספר אתה מרגיש שאתה מוכרח לקרוא לאט ולספוג אליך את המילים וגם משאיר לך סימני שאלה במקומות הנכונים. ציטוט נבחר: למה מרכאות הן דבר מיותר? כי לכל אחת מותר לומר ולחשוב כל דבר בלי לומר הכול, ואיך אמורות להיראות מרכאות למחשבה שלא אומרים או לשקר שאומרים, או למחשבה שבכלל לא חשובה מספיק כדי להיאמר או למשהו חשוב שאומרים אבל אף אחד לא שומע?
איך החייל מתקן את הגרמופוןסשה סטנישיץ'0נושא מעניין... אבל הספר שכתוב בשפה לא פשוטה (שירה יותר מסיפור) צריך התאמץ על מנת להבין לא ברור לי האם זה במקור או בתרגום