ביקורת ספרותית על האלף מאת חורחה לואיס בורחס
ספר טוב

---

לכתוב ביקורת על ספר של בורחס זה מורכב מידי בשבילי כרגע. אסתפק בזה שבקובץ הסיפורים הזה (שבעה עשר במספר), ניתן למצוא מכל הבא ליד: מציאות ובדיה, אמת ופנטזיה. בסיפורים התמציתיים שלו, בורחס מנסה לחוות את האין-סוף, לתאר את הבלתי נמנע, את המבוך של הקיום ואת הקונפליקט הבלתי פתור של המוות והחיים.

סיפור שעוסק באיש שניתנת לו מתנת האל-מוות, וכיצד הוא מצליח למות בסופו של דבר. תיאור של אדם שמצליח לאחר מותו לשנות את נסיבות מותו. מטבע שכל מי שרואה אותו לא מצליח להוציאו ממחשבותיו עד לאיבוד השפיות. סיפור בלשי על מבוך פלאי. נסיון להתחקות אחר שורשי הזוועה הנאצית. אדם הנמק בצינוק עד סוף ימיו מגלה את כתב הא-ל. סופר הוזה שראה את נקודת ה'אלף', נקודה בה למעשה נמצא העולם כולו. ואפילו סיפור שבורחס טען שמקורו ממעשיות אלף לילה ולילה, ולבסוף הודה בכתיבתו.

הסיפורים קצרים וקשים לקריאה באופן יחסי, ומתאפיינים בכתיבה מהודקת ובלשון רב משמעית. בורחס מציף את הקורא במקורות ויצירות ספרותיות, שלא תמיד ברור אם הם אמיתיות או מדומות (ההערות שבסוף הספר הכרחיות לקורא הממוצע).

זהו ספר תובעני למדי, ומומלץ למשקיענים ולקוראים נון-קונפורמים.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על האלף