הספר כולו בנוי כמין קולאז' מעורר וסוריאליסטי המשלב טאבואים ומיתולוגיה יוונית בתוך נבכי המציאות המודרנית של אמריקה הלטינית.

מדובר על סיפור אהבה בלתי אפשרי בין האם החורגת דונה לוקרסיה לבנו של בעלה הטרי דון ריגוברטו.
הספר גדוש בתיאורי מין בין האשה ובעלה וברובד נוסף הרואה בו מעין מצביא יווני/רומי החוזר אליה בין מסעות הכיבוש ברחבי האימפריה.

הסיפור עובר כמצלמת רחף ספרותית בין מחשבותיה של לוקרסיה, הנרקיסיזם והרגלי הנקיון הכפיתיים של ריגוברטו ודמותו הסטטית/פלסטית של אלפונסו הילד שמוצג כמלאך/פסל/איקונה נוצרית.


רגשות האשם הקתוליים, הבבואה הפיזית של הדמויות והתיאורים האירוטיים הבלתי פוסקים העוסקים באלים יווניים, בפילוסופיה של המוסר ובסמלים נוצריים- מעוררים, מבלבלים ומסעירים כאחד.

ממליץ לקרוא במיטה חמה בליל חורף נוקש זגוגיות
או בליל קיץ לח וחסר מנוח.


המחבר הוא זוכה פרס נובל מריו ורגס יוסה, באתר ניתן למצוא אחדים מספריו תחת השם "מריו ואראגס יוסה".

הפתיע אותי עד מאוד, מדובר דווקא באחד הישנים שלו ולא החדשים אשר זוכים לתשבוחות בראש חוצות.

קשה שלא לחוש הזדהות עם הפקיד הבודד(ז'וזה- כשמו של המחבר) שנע ונד בין ספריית החיים לספריית המתים, מעין משל קטלוגי ויבשושי על הקיום שלנו.
המסע שלו אחר אותה אישה שלא הכיר, שמתה בנסיבות מסתוריות, חייו חסרי התועלת בהיררכיה של פקידים.
(מזכיר את גוגול במובן הזה)

הוא אחת הדמויות שובות הלב ביותר שקראתי בספרות בכלל.
הספר נכתב בירידה מדויקת לפרטים, בשפה שבה דבר אינו מובן מאליו, בנבירה כואבת למעמקי נפשו ולסטטיסטיקה הקיומית הבלתי נגמרת של המוות הנוגס בחיים, הנערם במדפים על גבי מדפים ולא נותן מנוחה.

אם תקדישו סבלנות בתחילה, תכנסו למצברוח הנכון ולאט לאט תתחילו להתמכר ולגמוע עמודים ברצף.

ספר מעולה, עוסק בכתיבה, חייו של הסופר, אורבניות אפלה ונזילות האהבה.

ספר נפלא שהלך לאיבוד בתוך בליל הספרים היוצאים בארץ
בכל שנה.

הוא אינו בנוי ממקשה אחת אלא ממונולוגים,
דמויות הנוסעות ממקום למקום, אינספור הצטלבויות בין סיפורי חיים ונראטיבים שונים.

ספר נהדר, מאבות המזון של "דור הביט" (בורוז, גינסברג, קרואק וכו'), השאלתי אותו ממישהי ועד היום הוא אצלי
(חיוך מרושע).
אני לא חזק בענייני סמים, ובכל זאת זו נקודת מבט שונה לגמרי על חיים,נורמות ומוסר.
מעין שרשרת מזון חסרת רחמים דרך מצבים שונים של חומר, בשר, הרקבון וכו'