ספר רגיש ונפלא, מלא הפתעות ותובנות על יחסי זוגיות, גריר מצליח דרך חווית הקריאה (שכמאור מלאת הפתאות) ודרך חיי הדמויות ולהבהיר ששום דבר אינו מובן מאליו.
מומלץ בחום

ספר נףלא, כמו הסרטים האמריקאי שכל המשפחה מתקבצת לאירוע, וקורים מליון דברים בין כולם. רק שזה בריטי כך שזה הרבה יותר טוב. האירוע הוא חתונה של הבת. יש קו עלילה של האח ההומו, רומנטי קישט'י במידה, אחלה לספר לחופשה ובכלל.
מאוד ממולץ

אמלי יודעת לכתוב, כמי שהייתה דוברת מועצת יש"ע היא יודעת להתנסח ויודעת מה היא רוצה להגיד. וברוך השם היא אמרה את זה אחרי שהספר יצא תחת כל עץ רענן (כל הכבוד ליחסי הציבור של ההוצאה). רוב הספר כתוב טוב בעיני יש לה שפה נפלאה, עברית שכבר לא שומעים במקומותינו. והיא משתמשת בה יפה מאוד כשהיא מציגה את היום יום בהתנחלות אלרום (בלי מקף). הבעייה של אמילי היא כאשר היא מנסה להכניס עלילה לספר, ואז נכנס הערבייה,מאמילי צריכה לדובב אותה, לדבר בשמה ושם חלה הנפילה הגדולה. את זה אמילי עמרוסי לא מסוגלת לעשות ולכן בשליש/רבע האחרון שלו הספר נופל וחבל. נשאלת השאלה האם זו בעניית עורך (עורכת במקרה הזה) או שאמילי עשתה כל מה שהיא יכולה עד איפה שהיא יכולה.
בסופו של דבר אני מאוד ממליץ על הספר הזה. הוא אכן מרים תריס ועושה באופן יפה מאוד ופיוטי.

הספר הוא טוב, ומאוד מצחיק, אבל הבעיה הגדולה שלו היא שאוסלנדר (המחבר, שהספר הוא האוטוביוגרפיה שלו) מאוד כואס על היהדות על שמשפחתו, על אביו ועל החברה היהודית, ועם זאת ממשיך להאמין באלוהים בדכרו שלו - אחרת הוא לא היה בא איתו חשבון. והכאס הזה כל הזמן מורגש, גם כאשר הספר מצחיק מאוד, והוא מאוד מצחיק, הכאס כל הזמן קיים ומוחשי מאוד.
למרות הכל אני ממליץ

מאוד מענין לקרוא את הספר הזה קריה קוירית חתרנית

סיפורנים קצרים יפהפיים ומאוד רגישים,
קשה למצוא את הספר הזה אבל הוא ממלץ

הספר הטוב ביותר של יוסי.
יש לי שלושה עותקים שלי
1. שיהיה בבית בספריה
2. שאוכל להשאיל לכל מי שחשוב לי
3. משהו ששמר אצלו את עותק ההשאלה
כך שבעצם יש לי רק שניים בבית

הספר הטוב ביותר שקראתי בעברית אי פעם, מכל בחינה שהיא: השפה, התוכן והשימוש שהיא עושה בתנ"ך

הספר הטוב ביותר שקראתי השנה,
700 ומשהו עמודים, שקראתי בסוף שבוע אחד