בהפתעה גמורה אדם מודיע לאישתו – אני אוהב אחרת, אני עוזב. לוקח הפקלאות ונעלם.
בניסיון להתאושש ולאסוף את עצמה מחדש, היא יוצאת עם שתי בנותיה הצעירות ועם אבי בעלה, לבית הכפר – בית ילדותו של בעלה.
חמה, שנתפס תמיד כאדם מנותק, קשוח כלפי ילדיו ומלא חשיבות עצמית, מתגלה בסיטואציה זו דווקא כחם ורגיש ומפנק את נכדותיו בכל אשר מנע מילדיו. בשעות הלילה, כשנדודי השינה תופסים את שניהם, הסב נפתח ומספר כיצד הוא, בדומה לבנו, כמעט ונטש את משפחתו למען אחרת. סיפור זה של חייו ובמידת מה - אובדנם, מציג את התנהגותו הקודמת באור אחר. אהבה ושברון הלב.
ספר קצרצר אך סוחף ומרגש. נהניתי.

היא פשוט יודעת לכתוב, אנה גוואלדה. נתקלתי בספר הזה במקרה, והחלטתי לנסות אותו בזכות זכרונותי הטובים מ "להיות יחד, זה הכל" הנפלא שלה, ולא התאכזבתי. הספר הזה קצר יותר, אפשר לסיים אותו בשעתיים, אבל גם הוא מלא בחום ובחמלה נוגעים ללב.
הפעם הסיפור עוסק בשתי דמויות בלבד: קלואה שבעלה עזב אותה ואת שתי בנותיהם הקטנות לטובת אישה אחרת, ואבי-בעלה, פייר, שמספר לה איך מרגישים כשנמצאים בצד השני.
ספר ריאליסטי מאוד, אנושי, חכם ומרגש, על אהבה, הקרבה ומחיר הנאמנות והבגידה.
עצוב ומקסים.

ספר קצר. עמודים קצרים, קל לקריאה. ניתן לסיימו ביום, אם לא פחות.
לא ממש אמין בעיני.
לא מכירה חם שיקח את הכלה וילדיה, ללא אשתו כדי לנחמם
על עזיבת בנו את הבית.
האשה נותרת ללא חשמל מספר ימים עם הבנות?
בזמן שחמה המתחשב והיקר נוסע לעבודתו. החשמל חוזר עם שובו של החם לבקתה. הוא מרים את הפקק!
החם זוכר לפרטי פרטים מה לבשה ואיך התנהגה הכלה ביום הראשון להכרותה עם משפחתו של הבעל?
ברור לי הרעיון של להאיר את עזיבת הבעל באור שונה,
ברורה ל ההקבלה בין המקרים, בו גם החם בעצמו שקל בתקופה מסויימת בחייו לעזוב את הבית...
ועדיין...אין הדבר הופך את הספר לספר טוב.
מסכימה עם אחד המבקרים אשר כתב שניתן לקחתו לטיסה,
כי קריאתו אכן קלה.
בשתי מילים? לא משהו!