הספר מתאר שלוש ארוחות שאוכל או מכין המחבר מייקל פולאן: ארוחה שבמרכזה בשר תעשייתי הניזון מתירס, ארוחה שבמרכזה בשר שגדל במשק אורגני וניזון מעשב, ארוחה שבמרכזה בשר חזיר שפולן צד ופטריות שהוא ליקט ביער.
הרעיון הוא להראות את שלוש הדרכים לקבל מזון במאה ה-21. (גם אם שתיים מהן איזוטריות).
הספר מלא בתובנות מרתקות ומאירות עיניים על תעשיית המזון האמריקאית, על חסרותוניה הרבים, ובמובן זה הוא מדהים ממש.
למשל, שתי דוגמאות (ויש עוד הרבה):
- בחקלאות מסורתית, על כל קלוריה שהושקעה בעבודה, הושגו בערך שתי קלוריות שמקורן בשמש (כלומר היא הייתה יעילה מבחינה אנרגטית), ולעומת זאת במזון שאוכלים היום (לפחות בארה"ב) בכל קלוריה שמגיעה לפה שלנו הושקעו בערך 10 (למשל תירס) עד 100 קלוריות (למשל בשר בקר) ולכן יש בה הפסד קלוריות;
- בקר הוא מטבעו אוכל עשב. אומנם הזנתו על גרעיני תירס גורמת לו לעלות מהר מאוד במשקל, אבל גורמת לו מחלות ומחייב טיפול באנטיביוטיקה. זה - בין היתר - מלמד שבשר "ואגיו" הוא מניפולציה בגרוש (אבל בהרבה יינים), והוא גרוע מכל בשר של פרה שרעתה ברמת הגולן.
את "הבטוניקה של התאווה" של פולאן אהבתי מאוד; הבעיה היא שהספר הזה מרוח ומלא פרטים לא מעניינים במיוחד. אומנם אני אומר זאת על ספרים רבים - אבל עריכה ספרותית טובה הייתה מקצצת את הספר לשני שלישים מאורכו.
![מסע הפלאים של נילס [הוצאת מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/5500.jpg)