ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 בספטמבר, 2025
ע"י arnon
ע"י arnon
נושא המודיעין מרתק אותי. תמיד שאלתי את עצמי איך מגייסים מודיעים בקרב האויב, מי מתגייס ולמה. (ברור שבשביל כסף והרבה ממנו - אבל תמיד חשבתי שזה לא מספיק). גם הצד השני מרתק: מיהם אנשי השב"כ או המוסד? מה מניע אותם? (כמובן, חוץ מחשיבות השמירה על ביטחון המדינה)
"שנה בלי ציפורים" שופך אור על העניין הזה - ובמובן זה הוא מעניין.
כיצירה ספרותית, זה לא ספר מוצלח בכלל: הדמויות שטוחות כפלקט, והעלילה די משעממת. לפי הספר, נראה שאנשי שב"כ מדברים (או לפחות דיברו בשנות ה-80) כל הזמן במין סלנג "גברי" כזה: "אני מכיר את הנוד שלך לפני שהוא יוצא לך מה..."; "אני הנהג שלך, ואתה יכול לעשות איתי הכול, חוץ מלז... אותי" וכו'. זה פשוט די מטופש ולא נעים לקריאה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
arnon
(לפני 3 ימים)
מורי, הסברתי למה.
הספר הזה נתן לי תשובות על כמה שאלות שמעניינות אותי הרבה שנים. |
|
|
מורי
(לפני 3 ימים)
אתה נדיב בכוכבים.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
