“קראתי את הספר בהנאה מרובה , למרות הסתייגות יחידה.
מדובר בתקופה "עוברית" בחיי ארצות הברית המתהווה. עדיין מותר להשמיד ילידים, והמשמיד הופך לגיבור וממונה ל.. שופט. בתקופה זאת, שניתן לראות בה מעצבת את עצמה לדורות הבאים, לשופט דרגות חופש בקבלת החלטות, ויכולת לעבור כהרף עין מתפקיד זה לתובע או עד.
הדיונים מהירים, והמעבר מהירארכיה אחת לגבוהה יותר, מהירים. גם שיטות החקירה הן פשוטות, ולכן גם מערכת הצדק והקהל שמגיע למשפט אם זה בפאב או במקום דומה, סמכות להביע את דעתם.
כשאני כותב שורות אלו,עולה בי תמיהה איך התפתח תהליך מופלא של מערכת מסודרת ומאורגנת כמו זו הקיימת היום.
בתוך מערכת זאת יש ערכים. במרבית המקרים ברורים כמו זכות הקניין ואחרים. בכל מקרה חברות והריון טרום נישואין, נחשבים לניאוף וחרפה. אפילו אם הזוג מתחתן מיד. במקרים אלו שולם קנס קבוע, למדינה??
הסיבוך מתחיל במקרים של אונס, שאין בן זוג מוכח, או במקרה הגרוע יותר, אחד האנסים הוא השופט.!!!
שם הנאנסת חיה בבושה גם אם תתלונן על האנס.
ציר העלילה מאויש על ידי מרתה ואפריים, שלמרות שנות הנישואין הרבות, עדיין נוהגים כזוג צעיר. אפריים עשה לעצמו חיים קלים ומשתמש בפסוקים של "שיר השירים" על פי המקור, או בהתאמות קלות כתבלין לביטוי אהבתו.
מרתה היא מיילדת, ומרפאה בצמחי בר, פסיכולוגית לעת מצוא, ובעיקר יזמית חברתית.
מכאן מובנת מעורבותה בכל ההיבטים של חיי הקהילה, וביניהם חקירת מקרה רצח ואונס.
מכאן אני ממליץ לקוראים להתרשם בעצמם מהספר.
הכתיבה בספר היא יפה, תיאורית ודינמית. היא אינה מחמיצה פרטים חשובים, ומביאה את האווירה של המקום, הריבוד החברתי, וקשיי החורף שהופך את המקום לנהר קפוא.
הבעיה היחידה שמצאתי בו היא שהדינמיקה ומקצב הספר "מואטים" במקומות מסויימים על ידי פירוט יתר.”
