ביקורת ספרותית על להיות מקצועי מאת גלילה רון-פדר-עמית

---

הספר עוסק באופיר, נער שעולה לתיכון ומתקבל לבית ספר מקצועי "צור לבון" בגליל, מיסודו של סטף ורטהיימר.
בבית הספר לומדים לא עבור בגרות אלא עבור השתלבות בעבודה בתעשיית העיבוד השבבי.
לומדים לעבוד עם שופין, לתקן תבניות פלסטיק, להפעיל מחרטה ועוד.
אופיר חווה חווית חרם ובדידות בחטיבת הביניים בירושלים.
הוא חווה קשיים רבים בלימודיו, ואיבד אמון בעצמו כשגילה שלא המורים ולא התלמידים מושיטים לו יד לעזרה.
מצבו היה רע אך הוא נלחם שלא להתדרדר מתוך חשש להסתבך עם החוק ולהפוך לנער שוליים בלי עתיד.
בהתחלה השתכנע שהוא חייב מישהו או מישהי שיוציאו אותו מהבור שהוא מרגיש בתוכו.
הוא התחיל להתאהב בסתיו כבר בשנה שעברה, והחזיק באמונה שדווקא מתוך בית הספר שדחה אותו אולי יש אחת שהיא כן בסדר, והיא תשכנע את השאר.
אך במקום שהקשר איתה יעזור לו - הוא מסבך אותו מחדש עם אבנר שמעוניין בה גם.
כן, גם לאחר שהתחיל את לימודיו בבית הספר החדש ואפילו יש יפיפייה גדולה ממנו שעשויה להעדיף אותו על פני חבר חייל -
עם כל זאת משהו בתוכו מושך אותו לעבר, למלחמות המעמדות בבית הספר הישן בירושלים.
איך אופיר מצליח בכל זאת להשתלב ולהאמין שכן ייצא ממנו משהו?
אני נוטה פחות לאהוב ספרים שבאים להאדיר מפעל חיים או אדם מסוים, אבל במקרה הזה זה מוצדק, משום שזה אכן נותן ערך לילדים שנושרים מהמסגרות שמתעקשות על בגרות.
לא משנה אם זה כפר נוער או בית ספר מקצועי, יציאה לעבודה מסודרת בגיל צעיר או לימוד ביתי - יש לנו כחברה החובה לדאוג לכל נער לתנאים וזכויות בסיסיים כמו השקעה בעתידה ובניית כלים שיאפשרו לו הזדמנות שווה.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על להיות מקצועי