הספר עוסק בשאלת הזהות והגבול בין, האני לבין, מי שאני אמור להיות.
זהר גיבור הספר תמיד הרגיש זרות. הן במשפחתו והן בין חבריו. יש לו עולם פנימי עשיר, והוא מרגיש שאחרים לא מבינים אותו, או מפרשים את ההתנהגות שלו בצורה הפוכה למה שהתכוון. לאחר שאביו נפטר, מתמוטט זהר, אך לא בגלל האבל, אלא בגלל תמונה של פעוט בשם מושיק, שזהר חושב שהוא אחיו או קרוב משפחה שלו. הספר מספר גם על זהר כילד, וגם כאדם בוגר גרוש ואב לשני ילדים בוגרים.
החלק בספר שמספר על זהר המבוגר שנמשך לנשים- הוא יותר טוב מהחלק של זהר כילד. הוא אומר לגרושתו שלא תמיד הרגיש שאהב אותה. הוא יותר נגרר לנישואין ועשה מה שכמעט כולם עושים. גרושתו חוגגת את מיניותה ומרבה לקיים יחסי מין עם גברים צעירים ממנה. כך היא מרגישה שהיא עדיין מושכת ושיש לה קסם וכוח נעורים.
זהר כילד גדל לאימא מגוננת ואב מנוכר. בחופש הוא עובד אצל דודו ומתאהב במזכירה שעובדת שם.
לאורך כל הקריאה בספר הרגשתי שהספר מושך אותי פנימה, לעולמו של זהר ולעולמן של הדמויות האחרות. הספר כתוב בצורה מרתקת וגורם לקורא לשאול את עצמו איפה הוא בכל הדרמה האנושית הזו.
זה הספר השני של משה עזוז שאני קורא. ספרו הקודם היה 'שברים פשוטים' וגם הוא היה מצוין.
הספר יצא בפרדס הוצאה לאור, בסדרה המעולה מלח-מים.
ספר חדש יצא ב2025.
עורכת הספר: ורד זינגר.
לסיכום: לדעתי הספר הזה לא זכה כמעט לביקורות בעיתונות וחבל שכך. מדובר ביצירה דמיונית המערבבת, מציאות ודמיון ונוגעת בנקודות רגישות בקיום הישראלי. היצירה עוסקת ביחסי גברים, נשים, הורים וילדים, המוות וחרדת המוות, והחיים של ילד רגיש שגדל להיות מבוגר מבולבל, שמתקשה לתפקד בעולם.
ספר מעולה מומלץ כל מי שאוהב ספרות מקור ישראלית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
