בתקופה האחרונה הרבה מדברים על רצונם לברוח מהמציאות שסביבנו. אקספיזם. והנה דרך טובה ומומלצת...
הספר והסיפור שבו רחוקים מאד מכל מה שאנחנו מכירים וקרוב אלינו.
מאליה שהפכה היום ברובה למלזיה, שנות ה30 של המאה הקודמת, שלטון אימפריאליסטי בריטי רופף המבוסס על אנשים שברחו ממדינת האם ל"סוף העולם" מבחינתם, עולם תרבותי עשיר ומגוון של עמי דרום מזרח אסיה ובעיקר של הסינים, האמונות המיוחדות להם, קונפוציוס... בקיצור תבשיל מקסים ולא מוכר.
אני מאד אוהב את האיזור של דרום מזרח אסיה ואת העמים החיים בו. הם רבים ומגוונים, כל עם וצבעיו, ומנהגיו, והתנהגותו ואמונותיו.
הספר מעלה את הכל על פני השטח ויוצר סיפור מקסים שמחבר את העבר (של אלפי שנים) עם ההווה (של שנות ה30) והמעבר למציאות "מודרנית" בסגנון בריטי-אירופאי. ובתוך כל זה -כמובן שיש גם סיפור מתח בלשי, אבל בסגנון של בני המקום.
בקיצור - זה הספר לקריאה עכשיו למי שרוצה לברוח מהמציאות שסובת אותנו וללמוד קצת על אנשים אחרים ומציאות אחרת.

הסיבה העיקרית לקריאה בספר הזה היא אנתרופולוגית. המיקום של העלילה הוא מלאיה (מלזיה של היוום) והשנה היא 1931. זה ספר ראשון שאני קורא בו העלילה מתרחשת במלאיה - מקום שטוף אמונות תפלות וסיפורים אודות טיגריסים שהופכים לבני אדם וההיפך.מעבר לדמויות המקומיות ובעיקרן ג'י לין הצעירה והילד (המבוגר בנפשו) רן בן ה-11 יש בספר דמויות של זרים- אנגלים אשר חיו במלאיה וחלקם ללא משפחתם אשר נשארה באנגליה מכל מיני סיבות. הפערים בין התרבות המערבית לתרבות המקומית הם חלק מהסיפור. הסיפור חושף דעות קדומות, מנהגים, יחסים בין-אישיים המיוחדים למקום. במרכז העלילה - חיפוש אצבעו שנקטעה של רופא אנגלי קשיש שנפטר וההתחייבות שלקח עליו רן משרתו הצעיר למצוא את האצבע ולטמון אותה בקברו של הרופא משום אמונה טפלה שעד שהאצבע לא תוחזר למקומה רוחו של הרופא לא תמצא מנוח. מעבר לעניין הפולקלוריסטי-אנתרופולוגי - העלילה הבלשית סבירה ולא יותר. חוץ מזה גם סיפור אהבתם של האחים החורגים ג'י לין ושין, סיפורם של אולמות הריקודים והבנות שמוצאות את פרנסתן שם - מעניין.